[ליצירה]
זו לא התגוננות זו התמודדות. זה מה שכיף בשיר - אפשר לקטר. זה פשוט שיר על אחד מהימים האלו, שהכל עולה ומציף, הכל עמוס, כולם רוצים הכל בבת אחת ואין לך טיפה לעצמך. זה פשוט שיר לשחרור לחצים, ואני - באמת שאין לי מה להתלונן על בן זוגי. ברוך ד', 99.9 מהפעמים זה באמת נגמר אצלו ולא בכרית. אבל מה? אז לא יוצאים שירים עצובים. הם יוצאים מהפחות מהאחוז שבה הכרית היא היא התחנה הסופית....
[ליצירה]
ראיתי את הילדים צוחקים צחוק מתגלגל,
בועות סבון צבעוניות עפו מהם,
והציפו את העולם כולו.
שמחה אמיתית.
השאלה היא, האם כותבים על השמחה מבחוץ, כמו: כך וכך זה לשמוח, או שמא אתה רוצה לרקוד ולצעוק בכל העולם: אני שמח! אני שמח!!
[ליצירה]
שקט לרגע, עצור לרגע והסכת - (אם בכלל ככה כותבים את זה...) משהו מרושע??
אתה יודע שלא היא רוצה לאכול את כיפה אלא הזאב, ולותנת רק מנסה לשחרר אותה... (במילים אחרות: קראת לאחרונה את כיפה אדומה?)
[ליצירה]
יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה...
אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא.
היש טעם להלחם?
השיר מקסים, המציאות פחות.
דנדוש.
[ליצירה]
זה ההסבר הכי חמוד ששמעתי בחיים שלי על למה יש פירות (מ)יבשים...
חינני וחמוד.
[ליצירה]
[ליצירה]
דווקא מלך האריות!?
מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!?
תגובות