ישבנו אני והעפרון
והוא כתב בשמי
כתב מילים-
מילים על עצמי
כתב וכתב,
בסוף לא זיהיתי
שאת התמונה שצייר
ציירתי אני,
שבדיוקן הסיפור
מצויירת נשמתי
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה לך.. אבל למה מחקת את כל שאר היצירות? [ליצירה]
- [ליצירה] ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] * והאדם? מה איתו? מקסים. באמת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] גִיייייייייייי קטע כואב ויפה. אבל עד מתי תכתוב קטעים כאלו? מתי תתחיל להיות אופטימי? מתי תלמד לנתב את הכשרון האדיר שניחנת בו למקומות נכונים, אופטימיים? אותה תמונה. זוויות שונות. (ולך אני לא צריך לפרט על זוויות צילום, ולמה אני מתכוון). תתחיל לצאת מהמסגרת להביא לנו לצורה תמונות אחרות, ומי יתן והם יהיו יפות ונוגעות לא פחות מהקטעים שקיימים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. יפיפה. עושה בראש אסוציאציות של חוף ים לבן ואור גדול.. פשוט מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. קצר וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] מויש? הבל ורעה רבה? אתם עוד קיימים? עוד יש חיים בצוּרָע? איי איי איי, תגעגעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * כתיבה מעולה. לא הבנתי את הסוף [ליצירה]
- [ליצירה] ? אויש.. [ליצירה]
תגובות