אני רואה לך בלבן של העיניים
נקודות
נקודות
טיפות
טיפות
נופלות
מתנפצות
מתקררות.
אני רואה לך באדום של העין
נהרות
אגמים
בריכות
ניקוים
גדלים
נבלעים.
עכשיו כבר אין לך עיניים
החשיכה תפסה בכל.
[ליצירה]
מסר עקר.
אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון?
אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה).
מבין?
לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי).
תגובות