כולנו בני - אדם;
איננו אלים!
לא ניאות,
לשאת גלימת קדושים
ננהג בפשטות;
מריח שדה נתענג.
נעמול; נחרוש ונתברך.
נקרא בוז!
לחיי מותַר.
על ערוגות הוללות,
נביש בושת!
איננו קדושים!
משגיאות,
אין אנו חסונים.
לתאֳווי קדושה,
ערווה ועובש!
דווקא אנחנו כן קדושים ועיין בויקרא פרשת קדושים. כשם שה' קדוש כך הוא כותב והיו לי עם קדוש וגו' אז אם אנחנו התקדשנו ע"י שמים אז לפי מה קובע מר שאין אנו עם קדוש?
עם זאת לא כולנו בני אדם. יש ביננו כאלו שהחיות טובות מהם.
כל השאר בסדר. מקובל אמת ויציב.
הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים,
במיוחד בשלכת.
----
סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני.
[ליצירה]
דווקא אנחנו כן קדושים ועיין בויקרא פרשת קדושים. כשם שה' קדוש כך הוא כותב והיו לי עם קדוש וגו' אז אם אנחנו התקדשנו ע"י שמים אז לפי מה קובע מר שאין אנו עם קדוש?
עם זאת לא כולנו בני אדם. יש ביננו כאלו שהחיות טובות מהם.
כל השאר בסדר. מקובל אמת ויציב.
[ליצירה]
דווקא אלים זה טוב.
הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים,
במיוחד בשלכת.
----
סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני.
[ליצירה]
אני לא אנטישמי
היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל.
[ליצירה]
לא השוותי את המדינה
לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר.
לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל.
בברכה!
[ליצירה]
לאסף
תודה שהפנת אותי לשגיאות דפוס; אומנם לא כל מה שנראה לך כשגיאות, אכן שגיאות. כי יו"ד במילים, כמו: לעתים או הגיון, זאת אינה שגיאה.
[ליצירה]
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
תגובות