את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי! יצירה מקסימה, אולי כדאי להוסיף בית אמצעי, אחרי הייחול, לפני המציאות שבסוף, קצת הווה, קצת קיימות וממשיות.... אבל זה נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- איזה יופי!!!! הסגנון של יצירותיך האחרונות שונה, השתנית, התפתחת, זה מקסים, זה נפלא, זה כ"כ יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- כפי שאמרת : טוב להודות, אז תודה גם לך על הקריאה והתגובה. תמשיך להיות שמח, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה התיקון? [ליצירה]
- [ליצירה] העלה לי חיוך של עצב... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה". הייתי אולי מוסיפה בית שלישי: אותו הזבל של אתמול שנערם ברחובות העיר יעלם בחדשות בוקרו של יום.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, מרגש וכתוב נפלא. לא ברור לי למה המסך יצא רחב ולמה כתיבת השיר התחילה בשורה כ"כ נמוכה.... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) בועז- האם כל יצירה מחייבת מסר? האם לא די בתיאור, בשירה, באמירה פשוטה, גם אם לא נוקבת, על רגעים, סיטואציות, רגשות? מה שחוק? האם תוכל להסביר? [ליצירה]
תגובות