ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
[ליצירה]
---
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
[ליצירה]
---
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
עדי, הבהרה...
(אמנם כתבתי את זה בפורום, אבל שזה יהיה גם פה)
הסיפור לא אמיתי ומומצא, אבל כתבתי אותו על המציאות שאני מכיר, ואלו הדברים האמיתיים בו-
בוני הכלב שלי, האישה הארגנטנאית זעופת הפנים עם כלב הרוטווילר, השיחה שניסיתי לנהל איתה (במציאות היא היתה הרבה יותר קצרה), החבר שלי עם המילון והשכנה שלו, ו...
אולי קצת מהאופי שלי, שהכנסתי לערן.
[ליצירה]
אני כל-כך אוהב את זה
אלו אותם אנשים שצועדים יד ביד ומטיילים בחוץ,
אותם אנשים שאוהבים גם בגיל הזה,
באהבה שאין לה גבולות, אהבה שקופה.
אני חוזר ליצירה הזאת כל פעם, כי היא מדהימה.
תגובות