מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
[ליצירה]
יקירי,
המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם.
בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות.
ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת.
בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו...
[ליצירה]
תודה לי? אני שולחת לך בחזרה את הערכתי -
אליך וליצירותיך, רגישותך, רהיטות שפתך וכתיבתך המדוייקת כל כך, היפה כל כל (...) לא הותירו לי כל ספק כי אם להענות לבקשתך. תודה על ההזדמנות, נמשיך לקרוא איש את אחיו ונגדל, נצמח, נשתפר ונתקדם...
לחיי יצירות היוצאות מן הלב ומכוונות להכנס ללבבות אחרים...
[ליצירה]
אני חייבת להודות שאת היצירה הזו פחות אהבתי מהשלוש שפירסמת לאחרונה. המילה- בוערת שחוזרת מדי הרבה פעמים בעיני, המקצב- הקצת לחוץ יחד עם הפונט הבולט), פחות דיבר אליי.
[ליצירה]
מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת.
הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא.
יפה.
תגובות