מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה אמיתי, נכון ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת ומסכימה- אילו רק הייתי יודעת איך עושים זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- איזה יופי!!!! הסגנון של יצירותיך האחרונות שונה, השתנית, התפתחת, זה מקסים, זה נפלא, זה כ"כ יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] כן שי- מוכר, "זכית" בחשיפה מוקדמת... האמנם זכות? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, יהונתן- תודה שהבנת (עד כמה שזה נשמע מגוחך לומר...) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, כל כך יפה. ותרשה לי שוב (ואני אסתכן בלהשמע תפשנית קימעה, אך לא זו הכוונה)- איזה שינוי בחודשים האחרונים, איזו התקדמות, תיחכום, עדינות, רגישות ויופי גלומים ביצירות שלך. איתך, מלווה ונהנית... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] היא ליטשה אותך, שינתה אותך, שיבחה את יצירותיך! ואיזה כיף גם לה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הרצף בשורות הבאות: "ואוושות הרוח שמחאנו לך כפיי שפרשנו לך כנפיים שם שזרתי את ליבי" אולי חסר אות או מילת קישור? [ליצירה]
תגובות