[ליצירה]
מקסים
מקסים,
מעביר טוב את תחושת הצפיה ומיד לאחריה- השינוי.
לא אהבתי שהשפה מליצית מדי, מעט מרוחקת. זה נותן תחושה משתדלת מדי, לא אמיתית.
עם זאת- הרגש בהחלט משכנע באמיתיותו.
זה שיר אירוסין?
(ה"מזל טוב" עומד על קצה הלשון. לשחרר אותו?)
[ליצירה]
היום, רק היום
לחיות את הרגע במילואו, מתוך אומץ, בלי פחד ובשקט פנימי, ככה להצמיח את השפע מתוך אופטימיות ואהבה.
נעם, זה רגיש מאד, ונגע בי ביותר. תודה.
כּנרת
[ליצירה]
אני...
"משתתף בצערך"? זה הרי כל כך נדוש, זה לא מביע שום דבר. ממש הצטערתי לשמוע, (מה אפשר להגיד למי ששכלה את ביתה הקטנה?)
יהי רצון שבאמת,
אבל באמת,
לא תדעי עוד צער...
[ליצירה]
זה יפה.
אבל הרבה יותר מזה זה אמיתי.
ואין לי מושג באמת מאיפה יונתן שבסיפור לקח את הכוח,
אבל אני יודע שאם הוא ימשיך לברוח, יהיו לו צלקות לכל
החיים, שיחייבו אותו או להמשיך לברוח כל חייו, או להתמודד ממקום שהבריחה הרבה יותר טבועה בנפשו.
אם אני מעביר את זה לרובד של מציאות,
בפני יונתן עומדת דרך ארוכה, שלא ברור מה יקרה בה.
בחיים לפחות, זה לא שפתאום איזה מישהו כזה עושה פעולה חד פעמית ופורץ את כל החומות. זו עבודה של שנים.
[ליצירה]
איזה יופי.
המסקנה הזו מראה שבעצם החלום הוא הרבה יותר גדול מההתלבטויות עצמן, ומהשכל עצמו. שבעצם החלום הוא החיים, וכל השאר רק טפלים אליו.
בעצם החלום הזה עובר כל כך הרבה מחסומים וקשיים, שהוא בכלל לא חלום. הוא המציאות הכי חזקה שפשוט צריך להוציא לפועל, לאט לאט...
בע"ה.