לו ידעתי,
לקרב אותנו שוב
להזין את ניצוץ נשמתי ברוח הלב
להגביה שלהבת, ולהתיך השברים שליבי
לתפילה זוהרת.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. את נשמעת אבודה לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ידעתי. מזל טוב. :) מסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] * * [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! תנסו להסתכל על 'ונדם', כמו 'וידם אהרון', אבל לא בדיוק אותו דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] * אבל לא הבנתי: למה היא משאלת המוות? גם הכותבת היא ערבה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לקרוא אותך. וזה כל כך אנושי, השיר הזה. וכלכך מלא תקווה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ביחוד את הפיסקה האחרונה. ממש ממחיש. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... ילד, אתה צודק, זה בדיוק אותו משפט. שאלה של הסתכלות. אני מעדיף לא להסביר, תתבשלו עם זה, זה הרבה יותר טוב. כן, אני מאמין בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה לכולכם. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קיבלתי כזה פירגון על יצירה, וזה ממש ממריץ ומחזק. היה חשוב לי רק להעיר - אין כאן תחכומים, אני לא מתחכם כשאני כותב שיר, בשביל זה יש מאמרים. שיר הוא בשביל הלב. אפשר להיעזר בשכל לפעמים בשביל לנתח ולהקל על העיכול, אבל היעד הוא הלב, בסופו של דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. אילו תגובות יפות! הרבה זמן לא קיבלתי כאלה. תודה לכם. [ליצירה]
