[ליצירה]
את ממש מוכשרת!!!
זה חמוד להפליא, (וקראתי עד הסוף)
אפילו אפשר לעשות מזה ספר, אמנם הוא יהיה קצת ארוך, אבל בתור ספר ילדים זה מקסים!
(בתור ילדה הייתי אוהבת להקשיב לזה. וגם לא בתור ילדה...)
[ליצירה]
עוד אחת לאהודות,
זה מזכיר לי נסיעה באוטובוס בשעת לילה מאוחרת אחרי יום מהנה אך סוחף וכדי לסכם את כל רגעי האושר של אותו יום שולחים לי מלמעלה שקיעה יפיפיה על פני נופים רצים במהירות... כמו נשיקת לילה טוב.
תודה!
[ליצירה]
אל ייאוש. אין שום ייאוש בעולם, כואבת.
האהבה באמת מנצחת.
היא כבר ניצחה- בכך שבכל זאת, למרות הכל, אחרי כל מה שהיה, עוד נותרה בנו יותר אהבה משינאה.
ניצחנו!
[ליצירה]
זה סוף שהוא לגמרי התחלה.
כאילו ליווינו את יגאל בתסביכיו כעובר כל הזמן הזה והפרק האחרון הוא למעשה פרק הלידה.
יש בה הרבה כאב אכזבה וייסורים אבל...
היא עצמאית ומלאת תקווה ואור!
או במילה אחת- טוב. טוב אמיתי, מוחלט ואנושי, טוב שהוא כולו מהול ברע (פיקטיבי) אבל הוא אמיתי ומוחשי, לא אשליה.
יצאנו מהמסגרות המגוננות אל זרועות הלא נודע...
וכל הקישקוש הספרותי הזה כשבכלל רציתי לומר,
תודה :) !
[ליצירה]
קצת מחריד מדי... ואולי זה מה שעושה את הקטע כל כך חזק וטוב?!...
(באופן צורמני ולא נעים, זה מזכיר לי גם קצת את עצמי, בתור ילדה...) ובכל זאת, תודה.
[ליצירה]
תודה לך, כואבת כל כך, על השיתוף.
הרבה זמן הרגשתי ש- היה, עבר, נגמר, ואין יותר מה לומר.
השבת אותי לשפיות. הוצאת אותי לרגע מאדישות למציאות. תודה לך.
ותודה לך גליה על תגובה כל כך מעשירה...