תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
במבוך החיים!
איני מכיר מילה המתאימה יותר על מנת להגדיר
את החיים כמו מבוך.
שיר נפלא זרימה מעולה והקורא חש בליבו את כל המבוכים המתוארים על עצמו.
חזק וטוב .
תודה לך כי נהנתי:
חיים
[ליצירה]
אלון בר ידידי היקר שלום לך!
אני חש צורך לכתוב בהרחבה.
שלושה חודשים אני באתר ושיר כזה חודר את כל הגוף
כבסכינים, עדיין לא קראתי כאן.
באם אין זה שירך החזק ביותר ירא אני לקרוא את יתר
שירייך.
קשה להסביר את התחושות אשר פילחו את לבי
תוך כדי הקריאה.
לכתוב לך שאהבתי?
לא! אני קינאתי לכשרונך!
תודה שלוחה בדמעה...
חיים
תגובות