[ליצירה]
כיוונת לדעת גדולים!!
כמאמר ה"ה (המשורר הדגול) של סילברסטיין:
Batty
The baby bat
Screamed out in fright,
'Turn on the dark,
I'm afraid of the light.'
[ליצירה]
עוווווווווווווף...
מקסים.
מקסים.
מקסים.
רעיון נפלא.
(כאחות של סו, חסר לי המשך של פגישה מקרית בדרך לוותיקין וסיום של "והם חיו באושר ובעושר...")
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
מה???
אין יותר נעל בית???
ככה? פתאום?
להנחית עלינו כאלה שינויים בלי להודיע? בלי לבדוק קודם, להתייעץ?
איזו צורה יש לזה???
בזאת אני נושאת קריאה:
להחזיר את הנעל!!!
אתם יכולים לדמיין חורף בלי ה"נעל בית"?
[ליצירה]
אם נתעלם לרגע
מההסבר של סו שהרס את הכל (מה זו הרצינות הזו?) ...
נשאלת השאלה: מה קורה אחרי שהוא נופל? הוא קם?
ואיך בכלל נראה גשם שקם?
עכשיו כשנכנסתם לאסוציאציה...תדמיינו גשם שהוא למעשה מורכב מכדורי פינג פונג קטנטנטנטנטנים.
ש-מ-י-ח!!!
נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם- נופל וקם...
אחת-
שלא נפלה טוב, ומאז שפיותה בספק...
[ליצירה]
תגובה נאותה
כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך.
רגע...
מה אפשר לשנות...?
איזו ביקורת אפשר להעלות פה...?
מה מפריע לי?...
טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה.
תגובות