.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
אני חושבת שמה שציינת לא מאפיין יהודי שנמצא כעת באיטליה למשל.
זה מאפיינים של אדם החי במדינת ישראל...
בכל מקרה, יפה מאוד התפיסה הזו של כל הניואנסים הקטנים של חיינו...
תגובות