אנחנו בנסיעה.
כל הדרך החשוכה
ראיתי בעיניךָ הבזקי נתיבים.
אתה חוצה
חותך
פונה
דוהר
וכשסוף סוף הגענו
אתה מעביר את ידךָ בשיערי
ולוחש:
"הגיע הזמן לרדת".
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את מצתמצמת ומתרחבת. זה לאכול וגם ללכת. איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו היא מתחתנת [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. כנרת- יש לך את זה, אה? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט- תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] ועל אף שבריות יעידו כי גודלי הממוצע עולה עליו- כיפת השמים- הכופה עצמה עליי מכבידה, מגבננת את גווי הזקוף. [ליצירה]
- [ליצירה] חח היא הייתה הרבה יותר טובה מסקאד העלוב! [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] איה, זו העבודה שלך. אל תבקשי ממנו. יש להוסיף, לחתוך ולהציג מחדש. אל תחכי לו כי אם הוא יעשה את העריכה זו כבר לא תהיה יצירה שלך. דרושה פה יותר עבודה ממה שאת חושבת.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המרבה במחיר- אמליץ גם אני. [ליצירה]
תגובות