[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
אם כבר עוסקים בפירוש השיר, (כיסוף כישוף), אני הבנתי את זה קרוב לפירושך אך קצת אחרת;
"אהבה באה מ"אין""- הלא הוא מלא כל הארץ כבודו הקב"ה,(זה מושג קבלי למי שלא בעניינים),
"אהבה באה משום"- (לא יודע אם לזה כוכב התכוון), אך אומרים ששום מעורר את התאווה ויש הוראה כזאת של חז"ל לאכול שום בערב שבת לפני שמשמש מטתו.
ובכלל כל השיר מלא בכפלשון ורמיזות וכבר אמרתי שהוא פשוט מדהים!
[ליצירה]
את יודעת מה מיוחד בבדיחה?
היא מגלה לנו את האמת מזוית מוזרה ולא מוכרת, אז אנו נבוכים, מסמיקים ואם היא באמת חזקה, אז כדי להתמודד, אנו צוחקים ואפילו נשפכים מצחוק.
למה כל ההקדמה הזאת?
היצירה הנפלאה הזאת שלך היא ממש לא בגדר בדיחה, להיפך זה כל כך עצוב ואמיתי ואיך זה שבתור ילדים אף פעם לא שמנו לב לצד הזה שלא סופר בעצם ורגע, מה באמת עלה בגורלם של הגמדים?
זה בא לידי ביטוי חזק יותר בסיפור של הגיבן מנוטרדם שבסרט באמת הדגישו את הכאב שלו על כיעורו וההכרעה המצערת שאם כל הרצון לשוויוניות אין מי שתאהב ותתחתן אם מכוער כמוהו!
מה שכן, בזמן האחרון עולים על המסך גם כל מיני סרטים אחרים כדוגמת "שרק" שבאים כניגוד גמור ושבירה של מוסכמות. יישר כח להם וגם לך על עצם העלת הבעיה למודעות ובצורה כל כך יפה דוקרת ומרגשת.
[ליצירה]
אני מקווה שאין פה פוטושוט וכאלה שאת מסתירה.
אם כן, זו תמונה מדהימה ללא ספק, הכסף הזה של החול, של הים, הכיסופים של רחל.
למה קראתם לי חופי הפלא?
עדיף לגסוס על חוף כזה מאשר לא לראותו אף פעם.
מקסים. לאהודות.
[ליצירה]
ענק!
מכיר את השיר של מתי כספי;" כמה שירים אפשר להמציא"?
אביאו לפניך:
"כל השירים של היום נכתבו כבר לפני
הרבה שנים
מה שחשבנו הספיקו פשוט לחשוב
גם אחרים
אל נהיה עד כדי כך תמימים ונחשב
שיש יוצאים מן הכלל-
כמה שירים כבר אפשר להמציא בכלל?"
ובכל זאת, אנו מוצאים את מיטב המשוררים והפיזמונאים יוצרים ונובעים מעיין שאין לו סופים, כולל מתי כספי עצמו.
יתכן ואנו לפעמים חוזרים על רעיונות, אך לא דומה שעה אחת למשנה, כך שלא דומה דבר שנכתב בשעה אחת לדבר שנכתב בשעה אחרת, כל שכן בידי אדם אחר ש'כשם שפרצופיהם וכו'.
סך על השיר, קרע אותי, אני ממליץ!
[ליצירה]
וואי, איזה כיף של אימא, רואים שאיכפת לך מהם.
אני מאמין בכוחה של תפילה, איננו יודעים מאין באה התשובה/עניה לתפילה, אך אני יודע שכבר בעצם העלאת המשאלה מביאה את העניין למודעות וה' עוזר ומצליחים גם לקיים.
אני מברך אותך, שתצליחי לגדל את ה'מקסימים' שלך, להיות יהודים טובים.
[ליצירה]
רחל
(הא עליתי על שמך, למרות שלחשו לי שכבר הזדהת באתר, אבל בכל זאת)*\*
אני קורא את הקטע שלך שוב ושוב ואני מוקסם איך במילים אחדות את קולעת לתסכול שפוקד את הורינו נוכח התופעה של בנים הסרים מדרך אבותם ונוטשים תורת אימם.
רעיון יפה
אהבתי.