כשרק חייי נותרו להם, תלויים על בלימה,
הם נותרו תלויים עם בלי-מה?
אפריל, 2004
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה משל? זה סיפור? מה זה? ולמה הוא לא מפוסק? [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אבל השאלה היא, בהנחה שאת ומר אבן שושן תעמדו זה מול זו בבית המשפט, למי יאמינו יותר. (התנצלותך התקבלה.;-) ) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל.. אבל.. לכולם יש את הריבועים שלהם. לכולם יש את המגבלות שלהם. בין אם אלו מגבלות של דמיון לא הכי מפותח, או מגבלות של יצריתיות, או של שפה, או של מיליון ואחד דברים. קחי סופר מוערך כמו מאיר שלו. אם קראת את רומן רוסי ואת בביתו במדבר. זה אותו סיפור רק הפוך. פה זה דודות, פה זה דודים, אבל הרעיון דומה בשניהם. הרבה סופרים הם כאלה, רעיונות דומים, הצלחה שעבדה פעם אחת, ועכשיו ממחזרים אותה שוב ושוב ושוב ושוב. זה כל העניין של הספרים של רם אורן, נעמי רגן וכל אחד אחר. ככה זה בני אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיחה זה? זה הספד.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ענק. מרשים. מדהים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אמרתי שזה טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] למיטב ידיעתי גרב זה בזכר. [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו, יש כלנית אחרת ואוהבים אותה.. כיף לה!! [ליצירה]
- [ליצירה] אז את מודה לו על הקשיים, בבחינת מברכת על הרעה כשם שאת מברכת על הטובה? מה אומר ומה אגיד? אשרייך! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! חמוד, חמוד, חמוד!!! [ליצירה]
תגובות