רצתי והלב יגע מן המלאכה, להגיע לפני המנחה. פונה אל הגוזז במבט לך-תדע, והקול, מה מעשיך, אחראי השערה כקול צאן ובקר העולים על האדמה. * על הכיסא, אחרי הגזירה ידעתי, כמו בישיבה, הראש שוב ישוב יבהק במחשבה