פרושים לפניה מסמכים
כמו ארוחה במסעדה,
פעולה קטנה של יד-עכבר
וכאן לידה.
שנה שלימה לפניה
רבים העותקים.
חומר ללילות לבנים.
כמו מורה ומבחנים.
מתייגת, מרכיבה משקפיה
מחזרת על פכים.
אני -
אותיות על גווילים.
[ליצירה]
אהבתי.
(יש לי 'סנטימנטים עמוקים' למילה חיכיון.)
הערות: הסיומת "בלבן" בשורה שמא יצאתי לחולל
בלבן לא הסתדרה לי מבחינת המקצב. נדמה לי שכדאי לסיים את השורה עם הברה פתוחה.
וגם הסיום קול דודי דופק, מיותר לטעמי.
[ליצירה]
העדפתי גירסא קצת שונה.
אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...)
אדלג את המרחק
עד אליך
אליך לשלוח יד
אתה
הקורא,
יושב בבית, במסעדה
פניך למסך, בצד שולחן כתיבה
אחמיר מבטי
אומר בקול המון טון
ובאצבע מתלווה
לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך
שב, תלמד תורה
*
זו שירה
[ליצירה]
יש כאן כמה צירופי לשון ששווה לעמוד ולהתענג עליהם. (דורכת בתעיות..- נהדר) ציניות במינון גבוה (אני שואלת אותך (ואל תענה לי))
את כותבת אותו נהדר (אמנם - - הכתיבה שלך לא מדגדגת את סיפור האושר המנדריני שלו. שכתבת בשבילו. (היא פשוט צורבת-אש) )
ואחרי הכל, העצב שעולה מהקריאה מָבְכִּי ממש.
נגה נגה, שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות. מגיע לך.
(ואני, הולך להסתפק באושר המנדריני שלי)
[ליצירה]
מצאה חן בעיני השורה הראשונה
בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר,
הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ.
שורה נהדרת להתחיל איתה שיר
אבל זה קצת נתקע על הרעיון הזה ולא התקדם.
תגובות