כמה יפה השילוב בין שתי דרכיך להביע את עצמך! הצילום יפהפה ממש (מניחה שהאיכות ירודה בשל מגבלות טכניות מוכרות) .האור מכוון בדייקנות כך שדמות הגבר אינה בחשיפת יתר והאישה מודגשת בדיוק במידה. אם זו לא עריכת מחשב, כולי התפעלות!
[ליצירה]
כ"כ עצוב.
עלתה דמעה בזווית עיני.
הפנייה ההדרגתית של השיר מהמצב הכואב אל ה"חוסר שביעות רצון" שנובע מהתשומת לב המיותרת שהיא תקבל, לדעתה- זו הפואנטה של השיר.
לדעתי החזרה בכל פעם על המשפט "זהו הרגע שממנו והלאה" מכבידה על הקריאה ושוברת את הזרימה של השיר.
כדאי להוריד אותו ברוב המשפטים ולהשתמש בפיסוק נכון כדי לצמצם את המשפט. משהו כמו:
"זהו הרגע שממנו והלאה המשפחה לא תחזור להיות מה שהייתה,
שממנו והלאה לא כל הלילות ישמשו לשינה.
זהו הרגע שבו יסומן מינוס במשפחה."
[את המשפט האחרון אני לא כ"כ אוהב ולא כ"כ רואה איך הוא עוזר לתאר את העצב..., לדעתי, הוא מגלה מהר מידי על המוות שעליו מדובר]
אפשר להשתמש כמה פעמים במשפט הפתיחה, זה יפה וזה נקרא "אנאפורה", אבל לא ברצף כזה ובכמות כזאת.
נסי לשכתב ואני בטוח שהשיר ישתפר מאוד.
בהצלחה!
אבל זו רק עניות דעתי, עשי מה שנראה לך.
[ליצירה]
נוגע ועמוק
אין לי עוד מילים להוסיף על התוכן.
פשוט מדהימות אותי ההשוואות לטבע.
את השם לא הבנתי. לא ברור לי הקשר. למרות ששם השיר משך אותי להכנס ולקראו, לא מצאתי שהוא קשור לתוכן.
יש אולי גם קצת מה לעבוד על המבנה, לחשוב יותר על צורת עימוד וכתיבה שיתנו עוד עומק ואיכות לשיר.
לדוגמא:
"אנחנו חייבים לגלים
לנסות, גם אם נשברנו.
אסירי תודה לרעם, ששבר
את השתיקה"
לדוגמא...
שיר חמוד ועם פוטנציאל ענק. דרושה עוד קצת מחשבה וליטוש קטן.
[ליצירה]
אני דווקא בעד הסוף.
הוא נותן סיום טוב לאווירה הכללית של השיר כולו.
לדעתי, וזאת תגובה לכל מי שהגיב כאן, שיר לא צריך תמיד להסתיים בתשובה.
לפעמים (ולרוב) השיר מבטא תובנה שאין אופטימיות בסופה.
לא על הכל ניתן לענות ולעיתים שיר שנגמר במילים חזקות וקשות כמו "כאב חד" גורם לקורא להבין לבד את המסקנה שהוא רוצה להבין...
אהבתי מאוד את משחקי המילים: עוצמות, עוצמת, עצמי...
יופי של שיר!
תגובות