אל דאגה,
החיוך טרם מש מפניי,
גם עת יזלו דמעותיי
יקוו הן בקצות שפתותיי,
הלוא הן-
חיוכי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב זה סופי- קנית אותי. אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ... (שוב- כדאי לעשות הגהה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עוד נותר לנו אם לא אותם זכרונות המרחיבים לב ונפש וסוחפים למחול ריחות עבר ורגשות... [ליצירה]
- [ליצירה] ברכותיי, זה מתחיל בצעדים קטנים ופתאום הופך לריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן." [ליצירה]
- [ליצירה] לכיסוף- ריגשת אותי... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] בוקר טוב בהחלט! יפה ביותר, ואם יורשה לי- לא ראיתי מקום להתחלת שורה בשורה שלפני, לאמור- בשורה- הרוח מניע קלות .... המילה האחרונה, מקומה בשורה החדשה ועל אף, שאני יודעת שזה נעשה בכוונה, לעניות דעתי (ובאמת- היא עניה), חיתוך שורות לא מתאים בשיר זה. הוא מקסים ביותר גם בלעדיו.... לחיי בקרים אופטיים, שטופי שמש, ירק ואור! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תאזרי כח ותאמרי זאת- השמחה וההקלה שתמלא אותך, על אף ולמרות החסר שירוקן אותך,- שווים את זה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פשוט ועדין. נהניתי לקרוא- מזל טוב?! [ליצירה]
תגובות