נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
שלוש נקודות בסיומה של שורה, משאירות מקום לכל אחד לחבר את ההמשך שלו... עיין ערך :)
אם אתה ממש מתעניין והמתח הורג אותך בנוגע לכוונה שלי- ולמה אני התכוונתי- אשמח לשתף אותך בהזדמנות.
איה :)
[ליצירה]
הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן.
לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי.
אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה.
תגובות