נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
דב- ההזמנה הרומנטית היא עבורי- לתת הצעות לסיווג :) ?!
שי- אולי מונולוג, אולי "קטע", לא יודעת, זה פשוט לא נקרא לי כשיר, אבל זו רק עניות דעתי, אתה יודע... קטונתי, בכל זאת...
[ליצירה]
כמה יפה! קליל, זורם ופשוט-טוב!!!
הנושא (מקורי, אין מה לומר), הביצוע-משובח (בלשון המעטה), הניסוח-נפלא וחד (ואין בכך אף לא טיפת הפתעה).
עוד אחד נפלא מבית היוצר של אדם צחי!!!
שמחתי לקרוא...
[ליצירה]
קראתי שוב, לא לגמרי מסכימה. ביצירה זו- יש מקום להוריד את שתי השורות האחרונות, מסכימה שסיומת בלעדיהן- לא בהכרח מפחיתה מעצמת היצירה ואולי אף להיפך. עם זאת, בשיר השני, לעניות דעתי והרגשתי, החזרה מדגישה, מעצימה, מחזקת ונצרכת להרגשה העוברת מן השיר.
אבל- תודה על תשומת הלב ועל הביקורת! תמיד שמחה לשמוע :)
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
תגובות