אולי את מתגעגעת אלי
רגע אחרי שאני הולך,
אולם אני מתגעגע אלייך
גם כשאת עדיין לידי.
לך, זו היודעת
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך מיס פיבי אומרת? there's so many levels to this song אחד מהלבלס האלה באמת נגע ללבי [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- איך התגעגעתי למילותיך. נפלא! - אבל ממך אי אפשר לצפות לפחות... [ליצירה]
- [ליצירה] יו... איזה יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ, זו לא אמירה עצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 יו!!!!!!!!!!!!!!! אוי!! זה כ"כ נפלא!!!!!!!!!!!!!!!1 אוף. איפה זה שיגיד לי גם את זה??? איפה??? [ליצירה]
- [ליצירה] הו, הרגשה מוכרת.. איזה כיף לה. נתן אלתרמן כתב על זה פעם משהו, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ מוכר וזה כ"כ מתסכל [ליצירה]
- [ליצירה] ממש טווח אפס, בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!! יש!!!! תודה, יהודית! מישהו אמר לי שהוא לא כל כך הבין מה רציתי לומר. וחשבתי איך לנסח הסברים שלא יישמעו כתירוצים. והנה באת וקלעת בדיוק למה שכיוונתי... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] * נוגה ונוגע. וכמו שכתבת בדף האישי שלך - מדהים לראות שגם הדברים שנכתבו מידך לפני שנים הם את. גם אם הם את אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן התוצאה אם שתיהן בסופו של יום מדוכאות ובעיקר בודדות - מה ההבדל הגדול בין כותבת המכתב לבין הנמענת שלו? האם בחורה יפהפייה שבשל זווית מסוימת באישיותה משליכה מעל פניה את כל הבחורים - היא יותר מאושרת מרעותה המושלכת? אולי יש לה חוויית שליטה חזקה יותר, אך לא מעבר לכך. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני גואה וגועה למקרא ההרהור הזה! גם אני רוצה הרהורים צבעוניים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את הריצה הפראית על הלשון [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. אני רואה לפי התגובות שגם היצירה שלך מתפרשת לכמה כיוונים, ופטישים שונים יפוצצו סלעים במגוון צבעים, בדיוק כפי שתיארת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעופים לעופים - בעיקרון, אתה צודק. אני מסכים כמעט עם כל מילה. אני לא חושב שהשיר הזה מפאר ומרומם, גם אם הוא לא ממש מביע ביקורת. ניסיתי לקחת תמונה שקיימת או לא קיימת במציאות, ולהציג אותה בפניכם. עיקר האפקט של השיר הוא בעיניי - כפי שביטאתי בכותרת שנתתי לו - יצירת הניגוד בין התוכן הזוועתי לבין המשקל הילדותי-משהו, המתרונן. ניגודים כאלו מעוררים בי מחשבות, תשומת לב הן לצורה והן לתוכן. הניגוד המזעזע הזה בעצם מקיף אותנו כל הזמן. למשל כאשר הטלוויזיה סוחרת במוות: היא מציגה בפנינו מהדורת חדשות מדממת במיוחד, שנקטעת באמצעה במקבץ פרסומות. ואחר כך באים במאים, לוקחים תערובות של רצח ואימה ורוקחים מהן להיט קולנועי שובר קופות. השיר דנן מנסה לרקוע על המסך הקצנה של ההתנהגות הזו. הנה, ניקח אירוע סופר-טראגי ונעשה ממנו מחזמר. למה לא. [ליצירה]
- [ליצירה] לאורי היקר... התנסחתי בצורה ממש גרועה. אני מסכים - יותר ממסכים - שהכאב הוא אחד המנועים החזקים של הכתיבה, ובלעדיו יצירות רבות לא היו באות אל העולם אלא נשארות בעולם נשמותיהם של השירים. כל שביקשתי לומר הוא: המקרה הזה כל כך כואב, שקיוויתי שאף אחד לא יכתוב עליו, כדי שלא אצטרך לחשוב על הכאב הזה, שהוא גדול מכפי הבנתי. ולך, חיפושיה - השיר שלך יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הציץ אתה כל כך צודק. גם בעיניי השורה הזו מעט מקלקלת את השורה, ולכן לאחרונה שיניתי אותה כשפרסמתי את השיר במקום אחר. כאן, אחרי חמש שנים שהמילים שקועות במקומן, נראה לי מיותר להתחיל ולהזיז אותן. אכן, האכלה בכפית. [ליצירה]
- [ליצירה] * בתור אחד שמבין ברסיסים, לא נותר לי אלא להזדהות... [ליצירה]
תגובות