למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יתעכנו? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואני עוד לא הבנתי אם יש לקטע העצוב הזה, והיפה הזה, קשר אלי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- התיאורים שבהתחלה.... ממש מזכירים לי את עצמי במרינה באילת, על החוף בטיול השנתי. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה גורם לשירוש של תכונות לא טובות בנו. ורבים יצעדו בעקבותיו- השורה הזו קצת לא מחוברת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר שמח. כי זה מוביל לזה, כנראה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עצוב. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- וטוב שאת. (הודעות בסתר?) [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם, אנשים.. איזה כיף זה שיצירה שלך זוכה לעדנה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נוסטלגי. ולמען האמת, חיפשתי יצירה עם נקניקיות (מעשים של אחרישתיים בלילה), ודימוי הכרית לנקניקיה קצת.... מממ... דחה אותי. ד"א, על כל כרית יש המון חרקים קטנים, קרדיות המיטה, שאוכלות את העור המת הנושר מאיתנו. כמו פשפשים, על כל כרית. שינה עריבה. (כדאי לעשות הגהה) [ליצירה]
תגובות