עכשיו אני יודעת
נפתרה התעלומה
"ואם רק יידע?.. ואם רק לי חיכה?..."
ואין עוד "מה אם?" ו-"אולי?"
התשובה כבר ניתנה
עכשיו אני יודעת
עכשיו אני חופשיה
איך ירגיש עורו בקצוות אצבעותיי,
והאם שפתיו רכות לנשיקה?
עכשיו אני יודעת
שלעולם לא אדע
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי עדיף שלא תדעי... כי לו ידעת ודאי היית מצטערת על כך שיודעת את, ולא היית זוכרת איך היה זה כשלא ידעת.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אדע לעולם-כי שאלתי וקיבלתי תשובה והאם עדיף לא לדעת לעולם,או לדעת ולאבד זו שאלה קשה. יותר קל לא לדעת מה הפסדת... [ליצירה]
- [ליצירה] לויודעת למה החלטת שלא תדעי לעולם, אבל גם אם לא תדעי לגביו, את עוד תדעי לגבי אחר. היי סמוכה ובטוחה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה קורה כל פעם מחדש, ואולי זאת הפעם האחרונה? אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] ... קראתי פעמים ואני לא בטוחה עדיין שהבנתי בדיוק את כוונת המשוררת,אבל בכל מקרה השיר יפה ונוגע. ואפילו אם תתגעגעי אליו-שלא תדעי עוד כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה בעצב שה כן כך? למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב? למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר? אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח? [ליצירה]
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] לנשמת.. אני מסכימה איתך בקשר לזה שאהבה אמיתית היא לרצות באושרו של השני,גם אם הוא ימצא את זה במקום אחר,אבל לא התכוונתי שהאהבה כאן היא מבחינת כיף לי איתך ולכן אני אוהבת אותך,אלא שאני אני כשאני איתך (יותר מדי אני'ם במשפט אחד) בלי הצגות,בלי צנזורות,גם כשלא הכל מושלם והולך חלק,פשוט להרגיש אמיתית וזה מה שנפלא. אולי לא כל מי שגורם לך להרגיש כך הוא באמת "האחד", אבל זאת נראית לי נקודת פתיחה לא רעה... [ליצירה]
- [ליצירה] לנשמת:אני לא יודעת מה עשו לך שאיבדת אמון בחברים, אני יוצאת מנקודת פתיחה שאנשים ואפילו חברים הכי טובים לא תמיד יודעים לנחש אותי ולכן בעייני הם יכולים לאכזב אותי למרות שמבחינתם הם לא יודעים איפה טעו. ולכן כשאני צריכה משהו,אני צריכה להגיד.ולכן אני גם יודעת לקחת כל "אכזבה" במידה הנכונה,חוץ מזה שאין להם תמיד פתרונים להכל,אבל רק עצם העובדה שהם קיימים מהווה נחמה מסוימת. למשתדלת לחייך:תשמרי על החיוך,אני לא בטוחה שגם החברות הכי טובות בעולם צריכות להיות הכי שקופות זו לזו,אבל כן קיימים בעולם חברים שבשבילם הכל שווה,ואת מה שבאמת קשה להגיד ומה שבאמת חשוב להגיד,את זה הם לא שומרים לעצמם. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק משפט חזק,כואב ואמיתי להדביק על הקיר ליד שאר המציאות שיש כאן. (ותודה למשתדלת ושחף שכתבו תגובה ובזכותה גיליתי את המשפט הזה) [ליצירה]
- [ליצירה] זאת לא בדיוק הבעיה. את הכביסה המלוכלכת כדאי ורצוי לכבס בפנים,הבעיה היא לתלות אותה בחוץ שכולם יראו את הכתמים. נראה לי שהגענו לשלב הזה והיום כבר פחות מפחדים להודות שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!!! בתור אוהבת ספרות אך שונאת ניתוחים ספרותיים,הצלחת לבטא את החירבוש העמוק המתבטא בשעורי ספרות. תמיד הורג אותי איך מורים יכולים למצוא משמעויות שבכלל לא היו שם ולהפוך שיר תמים ליצירה בעלת 300 מימדים שונים. מצחיק.... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זכיתי למזלי הרב כן זכיתי בחברה הכי טובה,שאני יודעת שאם אני ארצה אני יכולה לספר לה הכל ולהתפרק לחתיכות לפניה. וכן,אני מאוד מחזיקה ממוסד החברות הזאת,משפחה וחברים הם הדברים היותר חשובים לי בעולם. אבל,אני מוצאת לא פעם ולא פעמים שאת שיחות הנפש הכי נוקבות והכי אמיתיות,לא משנה על איזה נושא,אני מנהלת עם עצמי,מריצה שיחות שלמות בדמיון. אז אני דווקא זכיתי,יש לי גם את זה וגם את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון יש גם הרבה יצירות שמספרות סיפור שמח,ועדין מכילות תיאורים ומילות כאב ועצב ולא רק אושר טהור...נקודה טובה למחשבה... [ליצירה]
תגובות