[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
או שלא הבנתי את המילה באנגלית (מה או, לא הבנתי וזהו),
או שפשוט הצמח מוזר קצת. העלים לא תואמים. העלים למטה הם עלי "כף יד" והעלה למעלה פשוט.
מי מדמם פה? הפרח? היד?
היד שמנסה לקטוף את העלים, ונפצעת, או העלה הנתלש, מדמם כמו חיה פצועה?
הרי תוצאות הבדיקה במילון מורפיקס האונלייני:
Word or phrase not found
לשרות הציבור.
[ליצירה]
בס"ד
אולי זה מתאים:
איש אחד, עני ודל
ראהו ועליו חמל
אסף אותו אל תוך ביתו
האכילהו מפיתו
בין החרוז לאיש נרקם
קשר נפש, קשר דם
ובשעה של בין ערביים
אם תביט אל השמיים
בין אור אחרון לליל
כמו אדם שמתפלל
החרוז ואיש חסדו
מזמרים לה' הודו.
[ליצירה]
לוגן, זו אולי פסיכולוגיה, אבל בגרוש...
אבל נראה לי שלכל אחד לפעמים קורה שנראה לו שכל העולם נגדו פתאום, ואז מה שהכי רוצים זה באמת להרוס את הכל.
ולדעתי כל אדם חושב רק על עצמו. הגדולה היא לא לבטל את עצמך, אלא לעלות לרמת עצמיות גבוהה יותר, ולכלול כמה שיותר בתוך ה"עצמי" הזה.
[ליצירה]
בס"ד
סליחה...
לא הבהרתי את דברי - התכוונתי לתגובה של כנרת, התכוונתי שדברי הגמרא לא חייבים להתנגש עם דברי המורה לרפלקסולוגיה.
הוא אומר שהתסכולים והאכזבות באים מהטחול והגמרא אומרת שטחול שוחק. ידועה האמרה שהליצן תמיד עצוב. לפעמים השחוק בא דווקא ממקום של אכזבות ותסכולים.
אבל אם כבר אמרת, אז לא התכוונתי לסאטירה, כתבתי את השיר מתוך שמחה פשוטה ודי. והוא באמת שיר רציני - אבל לא עצוב.
[ליצירה]
בס"ד
אולי טעיתי. הרגשתי כאילו הכותבת מביעה כאב על המצב העגום של העוורת. מן כזה כאב על שדווקא היא, שתמימה וטובת לב כל כך נאלצת להתמודד עם קשיים כאלה - לא מגיע לה.
[ליצירה]
בס"ד
ריאה שואבת כל מיני משקין כבד כועס מרה זורקת בו טפה ומניחתו טחול שוחק קרקבן טוחן קיבה ישנה
(מתוך מסכת ברכות סא, ב)
רש"י מפרש: שוחק = שחוק. כך שאין הכוונה לשירים עצובים אלא מצחיקים חי חי חי :-)