[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
אולי זה מתאים:
איש אחד, עני ודל
ראהו ועליו חמל
אסף אותו אל תוך ביתו
האכילהו מפיתו
בין החרוז לאיש נרקם
קשר נפש, קשר דם
ובשעה של בין ערביים
אם תביט אל השמיים
בין אור אחרון לליל
כמו אדם שמתפלל
החרוז ואיש חסדו
מזמרים לה' הודו.
[ליצירה]
זה מתחבר לי לכל מיני נסיונות לשפר את המצב, וכל מיני מחשבות על הנה, זה הפתרון לכל בעיותיי! שתמיד נגמרים כמו בסיפור הזה, בהבנה שזה ממש לא עזר. רק שבמציאות לא נהיים יותר יפים גם בעיני אחרים.
אה, כן. בהתחלה חשבתי שזה פירסינג, אח"כ איזה ניתוח פלסטי. אחרי שקראתי את התגובות אני לא בטוח שהבנתי מזה בכלל משהו. תודה בכל אופן.
[ליצירה]
בס"ד
איזה יופי, איזה כישרון. זה ממש אמיתי. זה עושה הרגשה כאילו האשה באמת נמצאת שם ומסתכלת עליך. עוד רגע היא גם מתחילה לדבר. אני מסתכל ומסתכל ומנסה להבין מה היא אומרת...
[ליצירה]
בס"ד
נכון ומעניין מאוד, למרות שלא הבנתי הכל, תמיד נדמה לנו שפעם היה יותר, וזה לא כך. יש פסוק מעניין בקוהלת (פרק ז' - מצאתי בגוגל) "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה."