בביתן הספרים הישן
את עוצמת עיניים
כשאני מקריא מספרו של
ריימונד קארבר.
אני מנצל הזדמנות ומגניב ליטוף.
המילים נוגעות בך
משאירות רושם לחשני מענג.
כשאסיים
תפקחי עיניים ותשאלי אם נגמר.
כשאענה לך שכן, תתרחקי מעט
ותלכי.
[ליצירה]
גבר גבר, אהבתי. אבל תנסה לשכתב את זה שוב והפעם ללא חרוזים. אוהב את הראש פחות את הסגנון.
נב- היייתי מוותר על שתי השורות סיכום בבית האחרון. ומחפש משהו אחר.
[ליצירה]
מסר, יש לי מספר בעיות עם השיר הזה:
1. "את עומדת מרחוק ומביטה בי" ואחר כך אתה כותב "ואינני יודע לאן את מביטה"
2.אתה לא חושב אבל מצד שני אתה מנחש. האם זה לא סוג של חשיבה?
3.מהכותרת מצפים למשהו אחר לגמרי. לא? השיר קר ומאוד מחושב.
שלך..
תגובות