זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה אחד הטובים שלך גליה. הדימוי, ודרך הטיפול שלך בו, מעניין מאוד. אבל בגלל שאהבתי יש לי שתי הערות- "בגלל שאני מין כזה פתית של קורנפלקס" לא משתלב נכון בקצב של השיר. לא רק בגלל שזאת השורה הכי ארוכה בשיר, אלא בגלל ש"מין כזה" זאת חזרה מיותר ומסורבלת. דבר שני- ההתחלה והסוף כל אחד מהם עומד בפני עצמו והחיבור בינהם קצת רופף, וחבל. כי חיברת כאן חומרים נהדרים, וצריך לטפל בהם כמו שצריך. ע. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הפורמט. רעיון חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, הבנתי שהמסר השיפוי לא עבר. החתלתול תפס נכון, יש לי בעיה עם ההתעסקות. כל אדם הוא מיוחד, הפכה לקלישאה. אין אנשים מיוחדים יותר, יש רק אנשים שמתעסקים ומדמים לעצמם יותר. ממ.. אולי אעלה את סיפור הרקע להבהיר את הנקודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ווידוי: (ובולית, מכיוון וזה תומך ביצירה שלך אני מרשה לעצמי לספר את זה כאן.) הרבה לפני שהצטרפתי לצורה, קראתי כאן. ויומאחד אמרתי לחברתי הטובה- "וואלה, יש שם דברים יפים. אבל גם הרבה גרועים. את ואני כותבת יותר טוב". באותו רגע המצאתי שיר, שהיה מיעד להיות שיר שטותי. צחקנו נהנו ועברנו הלאה. למחרת חברה שלי הכניסה את השיר הזה לפה, והוא זכה לתגובות נלהבות ואף לככב באהודות. לא המצאנו את התרגיל הזה, לא רצינו להוכיח שומדבר וזה בטבת תשס"ג- הרבה לפני שצורה פשטה את צורתה. מסקנה, יש כאם הרבה שטויות. תראי, סימנית, אני בהחלט לא יוצרת דגולה, ובהחלט פגם במידת הענווה שלי מביא אותי לכתוב את הדברים האלה. אבל פחות משבאתי להגן על כתביי, באתי להגן על יוצרים ויצירות שמוערכים בעיניי, ומגיעה להם במה רצינית וראויה. ישנו טווח אפור גדול, אבל בנתיים הזהב שיש כאן, ויש כאן, הולך לאיבוד. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, הגיעו מים עד נפש! וליצרתי החדשה: !2 גבינה 1 קוטג'- לחם חום! קילו עגבניות. כמה מלפפונים. (בקיצור, קצה נפשנו בדמגוגיה של ירושלמי, ואם זה אתר יצירה ולא אתר לדברי הבל פוליטיים שלפחות היצירות יעדו בסטדנרט מסויים. מ-י-נ-י-מ-ל-י.) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, מה אומר לך לא אדע, שיר סיפור או אגדה, רק אומר שלוש מילים: קחי אותו לאט. (את הזמן. העולם עוד יחכה בחוץ). אולי ממרחק מהסיטואציה השיר היה יכול להתגבש למשהו שלם יותר. כי התחלת טוב, סיימת טוב, אבל באמצע זה הפך ליותר תיאור משיר. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, גם הרעיון וגם הכתיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, הנה זה יורד נמוך: זה או חיילים שלנו על ארבע מחפשים את מה שנשאר מחברים שלהם בחולות רפיח, או תושבי רפיח מחפשים את החולות. את זה לא ראית ברשתות הזרות? [ליצירה]
- [ליצירה] מה חיוך? אופק- הבחורה אוספת כסף לסמים בתחנה מרכזית. אלא אם כן אני לא הבנתי נכון. ולדעתי זה שיר טוב, מסוג השירים שכל מה שקורה בהם קורה מתחת לפני השטח המעונב. וקורה בהם הרבה. יאיר, אל תתן לממזר וילד להפריע לך. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם- שתמצא סגריר, שתמצא. (לא שהבנתי, אבל אהבתי:)) [ליצירה]
תגובות