נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
ושוב יש וויכוחים אם כולם צריכים להכיר את המשכי השורות שאת מצטטת... :)
(אגב, הייתי מחובר על "ץ" אז כבר כתבתי בשמו)
תמונה יפה, אבל קצת קשה לי עם זה שמה שמתפרסם פה בחזותי לא נמצא אצלי ביד, יותר כיף להסתכל על נייר נורמלי.
שבוע טוב וגורלי כקודמיו וכבאים אחריו.
(אני כבר רואה מה נחום היה עושה מהביטוי "וכבאים אחריו" :) )
חמודים, אלא אם כן יש לכם הערות קונקרטיות (סטייל שי) או הצעות אחרות, עולם האסוציאציות שלי נשאר הקובע. (הייתי ממשילה את זה לגמרא, שצריך הרבה רקע כדי לזהות שהמשפטים הפשוטים הם בכלל קודים, אבל זאת לא גמרא, בסה"כ סיפור של חורף).
קצת"ח- לא הבנתי למה היה חשש לחשיפת יתר דווקא בחלק העליון, אבל טוב לדעת שהצלחתי. :)
כרוכית- מי שמכיר, יודע שזה לא שלי. מי שלא מכיר המשפט חסר משמעות עבורו, ובכ"ז עומד בפני עצמו. האם בכל פעם שאת אומרת "יש דברים נסתרים" את שמה גרשיים?
וצ', אם אתה מארגן כבאית, אני מארגנת לך עותק.
[ליצירה]
נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
[ליצירה]
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
[ליצירה]
אני חושבת שהיצירה הזאת עומדת בפני עצמה, גם אם אתה ותאיר חולקים מדף ירוק, אתה לוקח את התנועות למקום אחר, הדגשים והסגנון אחרים לגמרי, והציניות והסאבטקסט הם ברמה אחרת.
בקיצור, יצירה מצויינת, הרבה יותר סאבלימנאל מאשר צל. אהבתי מאוד.
[ליצירה]
גם אם זה לא הייקו וגם אם זה לא בעל תוכן,
יש צורה לבקר.
אני לא מאלה שמאמינים שצורה היא ליטוף לאגו ובהחלט מאמינה שצריכה להיות כאן ביקורת, אבל אני נגד ביקורת בוטה או צינית מידי, בעיקר בגלל ההשפעה שיש לזה על המגיב. ועל צורה בכללה.
כך לענ"ד.
ערוגה, שחושבת שאם לא היה ביבל וסו אז היה צריך להמציא אותם.
[ליצירה]
אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת.
בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר.
יפה.
[ליצירה]
_
"נגן משהו, יוסי, בחייך, תנגן משהו"
"מה לנגן?"
"משהו עצוב"
"דווקא עצוב? במסיבה?"
"מה יותר משמח ממוסיקה עצובה?"
"יש בזה משהו" הודה יוסי, "אז מה למשל?"
"את הדבר הכי עצוב שאתה מכיר."
"עד כדי כך אתה שמח עכשיו?"
אתה כבר כמעט נורמלי...
"כן."
[ליצירה]
אני רק מבקשת שלא יעמידו אנשים אחרים למשפט, ולא ינסו להבין או להחליט שום דבר על סמך השיר.
זה השיר שלי, והוא על מה שאני מרגישה.
ואני עומדת מאחורי זה.
אבל רק אני.
וזהו.
[ליצירה]
[ליצירה]
*.
מממ, על דברים כאלה שותקים. כמו ששתקתי כשסיימתי לקרוא. גם בפעם השלישית. וסביר להניח שאני אקרא שוב ושוב, ובכל קריאה אגלה משהו חדש. כמה שנכתב בגלוי, כמה שהוטמן בנסתר, וכמה יש בין ובשניהם.
ערוגה.
תגובות