"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
"לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות.
[ליצירה]
היתה לי בעיה עם זה. צורת הכתיבה הרגישה לי כמו משהו בסגנון של 'אני אני והוא זה הוא' וכו', ואישית אני לא אוהבת את זה. זה הסברי, זה מגושם וזה לא נראה כמו שיר. אבל, כאמור, זו בעיה אישית שלי ולכן אני מקבלת את הלגיטימיות של הסגנון, למרות שמאוד לא נוח לי אתו.
הגיוני
אך לא יתגשם - מנותק מכל השאר. זה פשוט לא מתחבר. וכמו שהצגת את זה, לא הרגשתי שהבעיה של הדובר היא דווקא ההקשבה - כי הרי אמרת שמקשיבים לו; החסר שלו זו נחמה, לא הקשבה.
[ליצירה]
לא הבנתי את הקשר לכותרת - אלא אם כן במקום 'פנקס' התכוונת ל'פניקס', ואז זה בסדר. אהבתי את ה'נסקתי מתחת ללבך'. שורה רביעית מהסוף - מוחה מלשון למחות, או בכוונה של 'למחוא כף'? כי אם כן, במקום ה' אז א'.
והשורה האחרונה מיותרת. היא אמנם סוגרת את השיר ומחזירה אותנו להתחלה, אבל כשהיא מנותקת בצורה כזאת מהבית האחרון זה נותן הרגשה של חיבור לא כמו שצריך. והאמירה ברורה שם מדי - אתה מצליח להעביר אותה לאורך כל השיר, ואולי כדאי לשנות קצת את השורה האחרונה כך שיישאר רק הרמז, כי אחרת היא פשוט מקטינה את כל השאר.
[ליצירה]
יש לך כמה משפטים טובים, אבל המבנה ממש לא ברור. מה הקשר ל'אבל' בבית השני? מה אבל? אני חושבת שהבנתי את הרעיון - אבל שוב, הבית השני ממש לא מתחבר לי.
תגובות