זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן- היכן ללכת זו השאלה של דורנו- היכן הנווט? [ליצירה]
- [ליצירה] בדמעות שאת בוכה... כתוב ברצף ומראה עד כמה שזה ספונטני [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב איך שמסתובב לו הגלגל [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן אבל אם האטום היה בידיים אחרות ובלתי אחראיות (כגון הגרמנאצים שהיו מאוד קרובים לפיתוח פצצה כזו) התמונות היו קשות יותר [ליצירה]
- [ליצירה] ומי כמוך כינרת כשכותבת את תגובה נשמעת היא כשיר [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה ממשי, ניתן לחוש ולגעת (כמו שאומרים) באווירה שיצרת [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות! בהתחלה חשבתי על פיליטון נונסנס מסיפורי דריידל ובואנו. ואולם אחר כך הסתבכה העלילה והכנסתי התפתחויות שונות. ככה זה -יודעים לצאת לדרך, לא יודעים מה יהיה בסופה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) התפוצצתי מצחוק!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אח.. לא הייתי רוצה לחטוף טוריה בראש [ליצירה]
תגובות