זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה נני. חשבתי על זה וזה התבשל בי כשראיתי לפני כשלושה שבועות את דגל ישראל קרוע מתנוסס בשלג כשועידת וינוגרד באה להציג את מסקנותיה בפני רוה"מ [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה דומה כי הצבע החום עובר בשיר זה כחוט השני המחבר בין הבתים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התיאור ואת הדימיון שמזכיר לי את היותי ילד - אז חשבתי שאפשר לעמוד על העננים ושהם מאוד יציבים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים. ומכל דברי המילים נותרו אך שתיקות [ליצירה]
- [ליצירה] כמה קצר, כמה נכון ! [ליצירה]
- [ליצירה] אדם נולד שחקן אומר השיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מי שאין לו אח, אין לו אלוקים [ליצירה]
- [ליצירה] --- ידעתי. איך ידעתי שתגיב על הנקודת תורפה הזו ולא על אחד ממאתיים היצירות שחיברתי.... סינדרום יונק הדבש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי את הסיפור של מיכלאנג'לו שעבר במקום בו היו מוטלים גושי שיש, הוא שם לב לגוש שיש, גוש אקראי, התקרב אליו ואמר: "כאן נמצא הפסל של דוד, צריך רק להוציא אותו לאוויר העולם"... זהו גם משל ליצירה, בכל אחד מאיתנו יש את השיר או הסיפור הבא, צריך רק להוציא אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] כל דבר מתקשר בעיניה ל"כיבוש" אני זוכר, הייתה פעם תכנית דיון מסוג פופוליטיקה על אלימות בני נוער. אירחו איזו דוקטור נכבדה בפורום חברתי ושאלו אותה לגבי הבעיה של אלימות בני הנוער היא פתחה ואמרה: "זאת לא הבעיה, הכיבוש הוא הבעיה!" [ליצירה]
תגובות