קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
----
כתמי ענניך בין ענניי !
מנהרת אור אראלי !
אהבתי את ההבעה השירית והרגשית הזו שמצטיירת כתפילה מאוד אישית אליו.המשלבת מיטאנומיות המחליפות מושג אחד במושג שני כדי להגביר את המחשבה בלבו של הקורא.
[ליצירה]
זה ממש מקסים! שיר געגוע אמיתי שופע דימויים של אוהב שדמות האהובה שהלכה ממנו לא נמחית מזכרונו והוא יעשה הכל לאל ידו :
לוּ נִתַּן בְּיָדִי, לְכוֹפֵף שְׁעוֹנוֹ שֶׁל הַזְּמַן בִּפְרִיטָה עַל אוֹנוֹ שֶׁל מֵיתָר
וְחִזּוּר לֵיל כְּלוּלוֹת, לִהְיוֹת לְצִדֵּךְ אֶצְעָדָה עַד עוֹלָם"
זאת להבדיל מאהבה אחרת לא טובה שבה הלא אוהב מוכן להחזיר את הגלגל אחורה על מנת לזרוק את "אהובתו"
כה מקסים, כה ענוג, כה נוגע