ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- במחנה הריכוז בבוכנוואלד
- בְּלֵייז חָתוּל בֵּן שֶׁבַע
- The page - דף ללא פשר
- הזמן כבר לא שלי
- מדינה היא חלום
קשור אלי
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזהה נימה של נו נו נו אלה חומרים מהחיים, לא ? כאן באתר יש הרבה כאלה אני אוהבת לכתוב על מה שמטריד אותי כמו שרבים כאן באתר עושים ולפי דעתי למרות שאני לא עתונאית או מטיפה בשער אפשר לכתוב גם על דברים כאלה. "אנשים טובים בדרך מיותרים - עופות בגריל - הולכים על אדמה נגמרת אני שמחה או מצטערת - על ראשם קולח נר כף רגלם רומשת תהום..." וכן הלאה. לילה טוב ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מוכשר. ויש ריחוק אסתטי . כל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי מיוחד ועם זאת מפריע לי מבחינה של פרספקטיבה. אני מסוגלת לראות את מי ש"הפך לאבן" כתוצאה מהתנהגות פוגעת ומאידך, הדימוי של הפסל שמתעופפים שחפים סביבו מעלה באסוציאציות שלי את פסלי הענק שבמאונט ג'פרסון בארה"ב, אלה פסלים של פני אדם במחצית פלג גוף (נשיאי ארה"ב) והם גדולים ביותר. יצירה יפה. אולי באמת צריך לעשות משהו עם הכתב אך אני לא יודעת איך. [ליצירה]
- [ליצירה] אם הצלחת להגדיר את עצמך כך, דיינו [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לעורכת על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] בוקר טוב שנה טובה. רון, שיר יפה ונוגע ללב וכולו דימויים קשים של קרב ומלחמה שהשתרשו במערך המטאפורות של הישראלי. בשיר זה יש חומר למספר שירים: השלטים, איבוד הפנים, עירום מול הים, הקו הלבן, פחדים שמשמידים בעזרת כדורים. לדעתי כולם ביחד מתבזבזים בשיר כי מגיע לכל אחד מהם משהו משלו. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. החיים מורכבים מרגעים, וכל עוד אנו חיים, מוס שוקולד, מוס שוקולד .... זה מה שקובע. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה. כן, הייתי בקנדה וראיתי את נכדותיי ועשה לי טוב על הלב. במיוחד הקטנה, שעדיין לא דברה כשנסעו, והייתה לכן כמו ניצן סגור שאין יודעים טיבו וניחוחו. וכעת זה אחרת. ליאורה [ליצירה]
תגובות