[ליצירה]
אבנר ידידי,
עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו.
יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם
[ליצירה]
אני מניח שזה אכן שיר בדיחה (כתוב בכשרון). אני חושב שזו אכן ביקורת עצמית עם חיוך ממזרי. אם טעיתי, תקו אותי.
כעת תגלה מי אתה, שמסתתר תחת השם קפטן פיקארד.
[ליצירה]
איזה יופי של שיר, ואיזה יופי שמצאת את מה שחשבת שלא קיים בך וכעת גילית אותו. האושר חבוי איפשהו בכולנו אבל מעטים מגלים אותו. רבים חושבים שאושר הוא דבר שצריך לחפש אותו. מעטים יודעים זה אושר זו תכונה שבה חווים את מה שמסב את האושר. ומדלגים על הקשיים. את נחנת בתכונה זו.
בהקשר לתכונה זו, אני רוצה לצטט שיר באנגלית שפעם קראת ושמביע על דרך השלילה את הרעיון:
, For every evil under the sun
.There is a remedy or there is none
.If there is one, try and find it'
,.If there is none
.Never mind it
נסיתי לתרגם את השיר בחרוזים וזה מה שיצא:
מכל צרה תחת הרקיע
יש מנוס - או אין מושיע
אם יש מנוס מזה הפגע
אל תחסוך עמל ויגע.
אםאין מוצא מהצרה,
אזי שכחנה במהרה.
[ליצירה]
קרפה היקר,
גם לי ! לכן כתבתי, זה הפוך על הפוך, אם היית קורא את שיריי הקודמים היית מגלה שזה השיר המודרני הראשון כהתרסה..... תגיד הכל צריך להסביר ?
[ליצירה]
דריה שלום,
הלכת לנו לאיבוד,
חודש ימים עבר
מאז שירך האחרון.
לא הגבנו,
נכון,
קבלנו ממך מנחה,
שבענו
ולא השבנו.
וכעת אנחנו פה
נענשים
אביונים
פושטי יד
ומקווים....
[ליצירה]
היי איה,
שיר עדין ונחמד.
פעם, מי שידע לחרוז ולנקד, ידע לכתוב שיר.
משהו מזה נשאר לי: אני אוהב לקרוא שירים בחרוזים, ולנקד שירים שאני כותב. וכיוון שהשיר הזה בחרוזים, הוא בעיניי יפה שבעתיים. בהצלחה
[ליצירה]
נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת".
האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :)