נהרות שזרמו אליי
כבו
ופסקו מנדוד
איך נותרתי
בצמאוני
ובשוועתי
לטיפת נחמה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנהרות כבו? ופסקו מנדוד? דימוי המעניין לנהרות. הבשוּרה אחת מילה בודדה? ומדוע אין תמיהה בסופה? [ליצירה]
- [ליצירה] שי- מדוע תתמה אותה שורה? ומה משמעות האמירה? אנא הסבר, פרשן, הדגם ונמק... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] נהרות שזרמו אליי כבו * נהרות "כובים"?! ופסקו מנדוד * "מנדוד"?! *איך נותרתי- משמעות המילה איך כתמיהה חפשי מילה חזקה יותר? בצמאוני ובשוועתי לטיפת נחמה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, תופעה כזו של נהרות מתפתלים שחרגו ממסלולם מוכרת בטבע, הם חורגים ממסלולם ומותירים את הנתיב הקודם יבש כנחל אכזב בקיץ. כך הדוברת מדמה עצמה, מקורי! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב קליל, זורם וכ"כ מביע את התחושה... [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב... [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון עקבי- ליצירותייך האחרונות, החזרה על שורות, מדגישה ומחזקת את תוכנן. הייתי קוטעת חלקן, בשביל לשמור על המקצב, בשביל להשאיר את הקורא דרוך בעקבותיו.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את החזרה של השורה האחרונה, היא במקומה. השיר פשוט, המשמעות מובנת, החריזה זורמת. יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ליטל- זה חסר, לא מספיק בנוי... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם צחית, אך הייתי מסווגת את היצירה לא כשיר, אלא... לא יודעת, תחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה- כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי. אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך. זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!! איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש. נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, העובדה שאתה מגיב במעין שיר תשובה- תמיד נעימה לקריאה ומחממת לב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ יפה- שירי האהבה שלך לארץ, זה מרגש, מרטיט ובעיקר כמו ביצירה הנוכחית- כשזה כתוב כ"כ נכון, כ"כ מעורר הזדהות ואהבה מחדש לארץ הנפלאה הזו. עדינות שזורה ברגישות ודימויים נעימים לקריאה- יצירה מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע... אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה? המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל... [ליצירה]
תגובות