[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
אמונה ,
השלוש נקודות באות לעשות פאוז,
לקחת את המשפט שנכתב לפני ולקשר אותו למילה אחרי.
אפשר לעשות זאת בפסיק אך ככה נראת יותר ההתלבטות לגבי מקור הכוח שדוחף קדימה.
תודה לכם.
השיר דווקה לא כל כך גוזמא לצערי,
ככה לפעמים אתה מרגיש כשהדרך ... לא נגמרת,
והמקום היחידי שהיא נמצאת בו...
זה במחשבות.
[ליצירה]
אירונית היא הקידמה...
בילדותי גדלתי על שפת יער רחב ידיים,
היה הוא לי למפלט, למסתור, למשחק.
אך בוקר ולפתע רועשות האוזניים
מקול מסור חשמלי שעל עץ מונחת.
ועתה לה קמה שכונה לתפארת,
בינייני קומות ומשרדים.
איה לו היער ששחקתי בו כילד ??
ביער של פלדה ובטון
ילדים משחקים..
[ליצירה]
אביב וסתיו.
יפה כרגיל. אני נהנה לקרוא ת'שירים שלך.
במיוחד שנגעת ביסמין,שיבא,ונענע...
נדיר למצוא אנשים שמשתמשים בצמחים בשירים שלהם.
מזכיר לי פעם משורר שנתן לי עותק של שיר שהוא כתב על ריחו של הטיון הדביק(שיר מקסים-רק חבל שאני לא מוצא אותו..)
בכל מקרה... העלת לי חיוך.
[ליצירה]
תודה.
מסתבר שבכל זאת מצאת משהו לכתוב..
לא ניסיתי להשאיר משהו נבוך...וכל בן אדם קצת מבולבל.
רק ניסיתי להעביר נקודה קטנה של מודעות..
לכך שיש בזמן,נקודות ללא זמן.או יותר נכון:
זמן לעצמותך להשתחרר מכבליה.
אם רק תתן לה..
[ליצירה]
(אם תרשי לי להקדים..)
כשנשמעה צפירה
מאות ניסו להמלט
נלחצו נרמסו
כשנשמעה צפירה
ירו הנוגשים
ובלי חשבון..הרגו
כשנשמעה צפירה
עיניים נישאו
טעם הפדות נישא
כשנשמעה צפירה
הגיעו הפודים
ובכי שחרור נשמע
כשנשמעה צפירה
מול החוף עגנו
ספינה צופרת לספינה
כשנשמעה צפירה
אל החוף ירדו
אלפי פליטים
מתופת השואה.
תגובות