מצחיק איך גם האבנים המשתלבות, בלמטה של הרחוב - מצליחות להראות כמו צמר גפן מתוק
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ה"בלמטה של הרחוב" מסתדר לי מצויין עם "צמר גפן מתוק" וכמו הצמר גפן, גם המשפט, מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את כותבת גם דברים שמחים! (ומשמחים). דרך חמודה להסתכל על אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה העלה בי חיוך. אני מתה על הדבר הזה-האנשה. איך שהאבנים "מצליחות"... חמוד. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף-סוף מישהו כותב משפט אחד בבמשפט אחד [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה יופי. חמוד משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] רבאק, *אזהרה [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לא סתם קובניים מוברחים. החמוסים הבריחו אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] סתמי מאוד, והחריזה מאלצת את הטקסט. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן חידודין... מצא חן בעיני. סודוקו זה עם שורוק בו"ו האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] היתה לי בעיה עם זה. צורת הכתיבה הרגישה לי כמו משהו בסגנון של 'אני אני והוא זה הוא' וכו', ואישית אני לא אוהבת את זה. זה הסברי, זה מגושם וזה לא נראה כמו שיר. אבל, כאמור, זו בעיה אישית שלי ולכן אני מקבלת את הלגיטימיות של הסגנון, למרות שמאוד לא נוח לי אתו. הגיוני אך לא יתגשם - מנותק מכל השאר. זה פשוט לא מתחבר. וכמו שהצגת את זה, לא הרגשתי שהבעיה של הדובר היא דווקא ההקשבה - כי הרי אמרת שמקשיבים לו; החסר שלו זו נחמה, לא הקשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה "ברוך הבא", כמובן :) [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך הבא. מצא חן בעיני הקצר הזה, במיוחד השורות הראשונות. [ליצירה]
- [ליצירה] בשורה העשרים ואחת שגיאה - מסתכלת, לא מתסכלת. נחמד, אבל אני לא רואה כל כך במה הקטיעה הרבה בשורות מוסיפה. התיאור של הילדה קצת הפריע לי - גדולות ותמימות זה קצת קלישאתי; והתמימות לא מסתדרת עם הסיום. ופעם - גם אני חשבתי שזיקוקים הם כוכבים נופלים. אהבתי את הרעיון. [ליצירה]
תגובות