[ליצירה]
:)
וואו מישי.. שכוייח על הפרשנות..
זה קטע שדליתי ממחברת ששכבה בעומקי מגירתי.. כמדומני זה נכתב אחרי הפיגוע בקו 2, כשממש הרגשתי שאני לא מסוגל לחיות כאן בארץ.
אבל שוב, מישי- נקודת ראות ממש חמודה ומעניינת, את שופכת אור חדש על הקטע.
אסתריקה, אני לא מצפה להזדהות. וטוב שאת לא מזדהה. צריך להביט על הצדדים הטובים שיש לנו.
[ליצירה]
יפה, אך האם יש מקום להכניס קטע כזה, של ביקורת-נסיון לעודד-דברי חיזוק-אופוריה-אמנון יצחק-מסיונריות-(?!?), לסיווג של שירה, האם לא עדיף להשאיר את זה בגדר של קטע, או הרהור, או רק להראות את זה לאנשים שצריכים את זה בגדר חיזוק?
ציפור
[ליצירה]
?
את המשפט שכתבת בפרטים שלך פתחת ב"איש חינוך".
איש חינוך?- "את פצצה מתקתקת" ?
אמנם אני כבר לא ממש מגיב כאן באתר, אבל לא יכולתי שלא לחרוג ממנהגי בשביל כמה סימני שאלה שהייתי חייב להכניס כאן כתגובה, קבל:
???
ושוב:
? ? ?
[ליצירה]
**
גמרת את הקטע ב'סוף'. את בטוחה?
לכל סוף יש התחלה חדשה, ומהמקום הכי נמוך ושפל אפשר רק לעלות. לפני כמה ימים שמעתי באיזו סדרה משפט שנורא נגע בי: "אני רוצה לחיות. אני רק לא יודע איך", כל מילה מבחינתי מיותרת.
החיים האלה, עם כל הרוע שבהם, שווים שנחיה אותם. אין לנו ברירה. צריך ללמוד להנות. אין לנו ברירה.
תגובות