את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
תקשיב, נושא אלומותיו:
באתר הזה אין מקום לכינויים כמו "מפגרת" ושאר ביטויים וציטוטים גם אם היו לך במסר אישי. זו הסיבה שגם אני לא כתבתי כאן בריש גלי באילו שמות גנאי מלבבים כינית אותי ("ציטוטי אומן, לא?")
ככל הזכור לי לפני שעתיים הכרזת שאתה נוטש תוך איחולים בדבר קריסת האתר.
כמי שהיצירה חשובה לו (זו הסיבה בגינה ניתנה לך האפשרות לערוך) אין לי אלא להתאכזב מהתנהגותך הילדותית. אני רואה במעשים שלך ביטוי למשפט שלמה קלאסי. כשאתה נוהג כמו האם שאינה אמיתית (שהאתר יקרוס! יהרס! ימחק!)...
חבל.
כך או כך, אמרת שאתה עוזב. לא?
אני מתביישת בך.
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
מסכימה עם צוף
יפה למדי (אבל בבקשה תסביר את הכותרת... או שאולי זה בגלל שבתכנית המיתולוגית ההיא הייתה בובה בשם אינשם ולשיר שלך לא רצית לקרוא "אינשם" אז קראת לו ככה...?- נו, יש לי יותר מידי זמן מיותר לאחרונה..)
וולקאם- ואכן אהבתי.
סו.
[ליצירה]
סוערה בת חורין
מבקשת מפון דה לה שמאטע לנסות להכניס קצת כבוד בביקורתו
ולהתנהג יפה כמי שהגיע לא מכבר.
לא סובלת מתחכמים כאלה.
*
פיצקונת,
אסכולה המשוררים שמשחקים ככה יפה במילים - גדולה עלי. מה אני אגיד לך? קטונתי.
וזה מעולה.
[ליצירה]
*
עדין ויפה.
אולי היה מקום קצת להאריך את הקשר בינהם- כדי שהחיבור הריגשי יהיה יותר אמין (ואני יודעת, מנסיון כמה זה קשה במגבלות של "אורך היריעה" אבל את יכולה או לפרק את היצירה לכמה חלקים, או להוסיף כמה שורות שמתארות מה היא עושה לבחור מבחינת תחושותיו)
אבל זה ממש יפה גם כך.
יש לך גם הודעה אישית
=)
סוערה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי מאוד
בעיקר את החלק האחרון.
מדהים לראות איך התבגרת כאן, לומשה.
כבר לא פגיון באפילה?
תגובות