את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
אוף
זה מצויין.
ויש בו עגמומיות כזאת רגועה. לא יודעת מה רגוע בזה, ולמה, אבל היה לי רגוע לקרוא.
היו שם השניויות ומשחקי המילים שלך, החכמה והידע שלך, הנסוחים המדהימים שלך- ומעל לכל, הנשמה שלך...
רק מישהי כמוך, עם נשמה גבוהה כל כך, יכולה להכנס לתחושות של הנוגעים בסיפור בצורה כל כך מדוייקת ונוגעת ללב.
אהבתי ממש, ילדתי.
[ליצירה]
מתבוננת...
חלילה,
דווקא השורות האלה שציינת הן כל כך ההיפך ממה שעובר עלי.
כל כך חסרות אקטיביות...
ואכן אדמיאל קוסמן הוא דמות... מעניינת :)
סוערה, משפרת את יכולותיה הדיפלומטיות.
[ליצירה]
אני עם האדון מנהל שמעלי
את מצויינת! ותודה למנחם שהפנה את תשומת לבי.
נהנתי מאוד.
בעיקר מה"חצי" וה"תינוקת"
את משהואית
ברוכה הבאה!
[ליצירה]
[ליצירה]
אורי אורי אוריאל
שמעת אותי אומרת שאתה אמרת "איכס"? ממש לא.
וההשוואה למה שעושים אנשים שמכניסים 'רפש' הבייתה אינה מן העניין.
חליקום, נסחפתם לגמרי. כולה בית אחד בשיר הזה בעייתי- אבל לא בצורה קיצונית.
ה"שרץ" שהוכשר כאן היה מוכשר על ידי גם לפני חמש שנים וקשה לי להאמין שאכשיר דברים חמורים יותר בעתיד. זה לא עניין של כרונולוגיה- זה עניין של תפיסה.
מה גורם לי להחליט שזה לא יהיה בעתיד? מאותה סיבה ש"פלייבוי" קיים כמאה שנה ועדיין לא היה הדוס שיקנה אותו וישים אותו על השולחן בעת הקידוש... (צר לי אבל המשל הזה שלך ממש הגחיך אותי)
ויודע מה, אורי? אולי זה נחשב פחות אירוטיקה כי אירוטיקה זה דבר שמרמז על יחסי גבר- אישה וכאן זה לא ממש ככה וזה אסור וזה צורם- הכל נכון.
אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו וזהו. אתם לכל היותר יכולים להסביר מה צרם אבל להפטיר מילות גנאי זה... איכסה.
בעצם... אולי אני חסרת רגישות לחלוטין... אחרי הכל אבי מולידי ז"ל היה מכניס הבייתה "מעריב", "ידיעות" ו-אלוקים שישמור- "הארץ".
סוערה, שכתבה את כל הדברים שלה בדיון הזה רק בגלל תגובות כמו "איכסה" ו"מגעיל".
עם כולכם הסליחה אבל ככה- לא מגיבים לאף אחד.
תגובות