בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אתה כותב טוב. בשפה עשירה, בלי מילים מקשרות ומעצבנות. [ליצירה]
- [ליצירה] הי. אם אתה מוציא חוברת שירים מגיע לי אחוזים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] לפי התגובות אני רואה שצריך הסבר. " יש אמונה, לא אכנע, אשא אל שמיים תפילה.." זה ודאי, הצדק עמכם, אסור לשקוע בייאוש חלילה. ובכן-- כך הרגשתי באותו הרגע. זה הכל. תודה לכם. תהיו חזקים גם בשביל אלה שלא כ"כ מצליחים.. תמי - זה לא ממש שיר. פשוט כתבתי מה שיצא, ולכן גם לא מסווג כשיר.. גם השורות והמילים הן לא ממש שיריות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. קראתי. ושוב קראתי. ועצמתי עיניים. וחשבתי. התחברתי. רציתי לפרוץ בבכי. אך נחסמתי. תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] רון, הדבר שאהבתי בשיר הוא הרצון לשורשים. תודה על הכתיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה וזורמת, ועם זאת - כואבת. יש לנו אהבה והיא עוד תנצח. השאלה היא מתי צריך להשתמש בה, ומתי, למרות סלידתך מהמילה הזו, מתי נאבקים באמת. בשורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכדאי להוריד את ו' החיבור בתחילת כל שורה. בפזמון גם הייתי משנה.. הייתי כותבת אותו כך: ונראה שהכאב הוא גדול גדול כמו החול. אני לא יכול. בבית האחרון לא נראה שיש צורך להוריד את ו' החיבור. זאת המלצתי, כי הבנתי שאתה מעוניין בכך. בכל מקרה בשביל יצירה ראשונה זה באמת אחלה. (ואתה לא חייב לקבל את מה שאני חושבת.. ) בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש עכשיו, אחרי שקראתי. אין ספק שהקטע לא ממש ברור, ולא הבנתי בדיוק איך כל משפט מצטרף לקודמו, ומאוד לא אהבתי "אביו של הנ"ל" - המשפט הזה לא מתאים לשפה של הקטע. בכל מקרה, הרגשתי משהו מיוחד שקראתי. אהבתי מבלי להבין, והתרגשתי, אז תודה על ההזדמנות. באופן כללי כתיבתך יפה ונוחה. [ליצירה]
תגובות