ראיתי דמותך העולה
מתוך אדוות גל ים
מתוך סבל אש ודם
אך למען אהבת אדם
עלית מתוך הים
תכליתך תפילת תם
נשאת בידך פעוט נם
להנחילו את הקיים
למען לא יפחד
למען יחיה לעד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית,הוא יוותר על הבית למען האהבה החדשה,(על כן יעזוב איש את אביו ואמו)לדרך לוטה בערפל (מגורים ביחד), זו דרך שאינו בטוח בה עדיין,זו שהיא כה טרייה ורגישה, הקשר הניצני הצומח זה עתה לעומת העץ השורשי העתיק והוותיק, זהו בית אבא ואמא על המסורת והדת שבו ובו ימרוד, אולי יוותר על שורשיו, אולי יתעלם מהם אך אולי בעתיד יחזור אליהם, זו חידה הנותרת פתוחה כאן בסיפור
[ליצירה]
[ליצירה]
חיים נוי, סתיו לשם וקיפי - תודה על התגובות :-)
קיפי -
המכתב היה מכריסטיאן, בחור גרמני כבן 21.
אחד מתחביביי היה חברים לעט, רכשתי חברים לעט ברחבי העולם, סייג אחד היה לי - לא חברים מגרמניה -בשל זיכרון השואה.
בכל אופן - השם שלי רץ במאגרי השמות של החברים לעט וכך הגיעו אליי מכתבים מכל העולם.
אחד מהם היה של כריסטיאן. ברך כלל התעלמתי ממכתבים גרמניים. אך הפעם עניתי לו שהשם, הזיכרון והמשא של השואה אינם מאפשרים לי להתכתב עם גרמני.
הוא כתב את מכתב התשובה המאוד מרשים. דבר שמעט ריגש אותי והניע אותי להתכתב עמו תקופה מסויימת.