[ליצירה]
בועז, דבר ראשון תודה.
קצת קשה לי עם שיר שמחולק לבתים, אני בדר"כ אוהבת לזרום עם הכתיבה ולא לגדוע אותה עם חלוקה לבתים ומקצב..
"הן" אחרי "כאילו" ממש לא בא בחשבון. "הן" - לשון נקבה, אתה מתכוון לשעות הקשות.
אני מתכוונת למצוקה. לאובדן.
[ליצירה]
אני מסכימה עם האמירה שבשיר.
א ב ל -
תפסיקו לחשוב שזה נעשה בחריקת שן ובאיפוק, כי זה לא.
הייתי שם עד הרגע האחרון. סבלתי הכל. אל תשתפו לכם את הראש. (בעיקר לתגובתו של אביב וסתיו..)
[ליצירה]
בתור אחת שלא מכירה את הציור, הוא מדהים. נכון שכשהבנתי שהוא נוצרי זה קצת ביאס, אבל אהבתי את התגובה של נבי"ש. חוכמה בגויים תאמין, אומנות זה לא תורה , זה לגיטימי. חבל שהפסוק לא השתלב, זה בהחלט יכול להיות מיוחד.
[ליצירה]
אז ככה:
קודם כל ממש שיר נחמד. הנושא אמנם קצת נדוש, אבל זה בהחלט כתוב יפה.
הסוף ממש מרגיז, למה הפסקת לשמור על חריזה? זה צורם.
עוד משהו שקצת הציק זה המרווח הגדול מדי (לטעמי) בין השורות.