לרקוד את האושר
לעוף עם הרוח
להרגיש את הלב מתפקע
ואת הדם זורם בי וצועק:
חופשיה, חופשיה, חופשיה.
עד כלות הכוחות.
לעצור ולהפנים: האושר לא בא מעצמו
כשיהיו בך כוחות
כשתרצי להיות מאושרת-
תהיי.
[ליצירה]
...
היי, שיר, רק לגבי הסוף של התגובה שלך--
לדעתי זה פחות "אסור להתעלם מהאמת שיש בדרך הזאת", ויותר "צריך לנסות לברר איזו אמת חסרה אצלנו".
ונעם, תכתוב מכתב תגובה.
[ליצירה]
...
נגה נגה, יש לא מעט בדברייך לגבי הניצול, אבל סתם שתדעי שיצא לי גם לזכות להיות מצולמת בידי איזה יפני נרגש שחשב כנראה שאני נורא אותנטית על רקע הכותל המערבי.. (: ולא קיבלתי שום תשלום בתמורה! ((:
[ליצירה]
...
בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה.
כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים.
הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק.
הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית.
כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין.
תגובות