[ליצירה]
זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
לעצמי קישרתי, לטעות כזו לא פיללתי, לא משחקי גאווה חלילה, הנעשה תוקן חומם והוגש מחדש.
זריחה אופטימית יותר, אבל שקיעה רבת הוד היא. גוונים שונים צובעים מלמעלה בעוד השמש שולטת במלוא האודם והזהב. אכן, אם לתאר זאת יפה: If this is the end - I will give them such an end, they will never forget
[ליצירה]
אחחחחח, מופלא כתמיד
כמה אפשר לומר על בחירת המילים והטייתן המקורית למשמעות שונה לגמרי, לראיה האחרת של זויות החיים.
אני רק שולח את ההודעה, ויוצא למסע משלי, לשוב למקורות.
[ליצירה]
לא אברח מפנייך בכל כוחי
את ניחוח אהבתך אשאף לתוכי
לא אקטוף אותך, הו פרח מוגן
אשמור עלייך מצרות העולם
ואצהיר כאן, קבל עם ועדה
יכול אני יכול, גם אם עיני תדמע
ואל תשימי ליבך לצחוק אחרים
אהיה לצדך - אהבת עולמים
[ליצירה]
חבל שנגמר הדבר ביניכם בצורה הזו.
אגב, אני חלוק על סיווג המכתם כ"שיר", בגלל אופי הכתיבה שלך עם כל הנקודות, ומשפטים ארוכים (אמנם משולבים בחרוזים).
אולי קטע?
אולי השיר הזה הוא הספד?
תגובות