[ליצירה]
הילדות שאנו ממשיכים לשאת עימנו
בשיר השתקפות של הדוברת מול עיני הנמען ומול עצמה כבבואה.
מבט מתבגר המשלים עם מה שאבד ובו בזמן חובק בו יופי.
מעין שיר המשך לשיר הקודם:)
עיצוב מעניין בשיר.
[ליצירה]
אוה, מדהים.
האמת, לי לא כ"כ מתאים עליסה בארץ בראשית, ואלרגיה לחתולים כשאני על סף דמעות, אבל זה חלק מהקסם שבכתיבה שלך.
לו אני עורכת בצורה, כי אז הייתי מציבה קישור לדף היוצר שלך בעמוד הבית.
זה לא בסדר שצריך להתאמץ בשביל התענוג.
נ.ב.
לא הצלחתי למצוא סיבה מספקת למילה "שטום", אני מתירה לעצמי להניח בעזות שזו טעות הקלדה. האם אני טועה? אם כן, אשמח להסבר.
[ליצירה]
עם מגל וּפטיש נרסק אוייבינו!
חרב המהפכה נניף מעל.
את העשירים וּבעלי הון הפקר נשימה.
רוח קרב בנו תִגָל.
רגלינו תטבע צעדי נחושת,
בהגיעה אל האופקים החדשים.
אדם עמֵל יראה ברכה בפרי-מעשהו;
העולם, יהיה שייך להמונים.
שמש התקווה והחירות תַפֵץ קַרְנוֹתֵיָה.
חיי העושר וההוללות ימוגו כַלא היו.
אש המהפכה העולמית תכה סלע.
העניים ומזי-רעב ישבעו!
(שמואל ירושלמי)
תחי העקביות.
[ליצירה]
[ליצירה]
מעניין.
אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור.
השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה.
הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים.
*הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז"
כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה.