בס"ד
מכוערת, את זה אני ממש אוהבת, הוא פשוט מדהים, את מוכשרת בטירוף! (אני מצטערת על שם גנאי שכנ"ל (שהוא די נכון, בכל אופן) אבל אני לא יודעת אם לקרוא לך בשם המקורי, זהמחיר התהילה- חשיפה)
נראה כרישום בעיפרון בפחם היה יוצה טוב יותר.
במידה ונעשה בפחם לא ניצלת אותו היטב לשםהעדנה והבלטה במקומות המצריכים זאת.
הרעיון של היצירה אינו חדשני ובוצע בצורות שונות על ידי אחרים.
מאחר והיצירה שלך בהקטנה קיבלה ריכוזיות של קווים אשר הופכים אותה ליותר טובה מאשר במציאות.
כל העץ כולל הדמויות והתוספת מתחתם, מעידים על חוסר נסיון ושליטה חלשה.
מתאים לאדם המתחיל לצייר את ציורו בראשית דרכו.
אולם למרות כל הכתוב, אם תמשיכי בציור ללא
למידה הרי שבסיגנון ושמו הוא: נאיבי יש אפשרות
שתתקדמי ויתכן רחוק, כל זה במידה ויהיה לך ספונסר
נכון.
את אוהבת את הציור וזה ניכר גם כאן.
1.
[ליצירה]
בס"ד
מכוערת, את זה אני ממש אוהבת, הוא פשוט מדהים, את מוכשרת בטירוף! (אני מצטערת על שם גנאי שכנ"ל (שהוא די נכון, בכל אופן) אבל אני לא יודעת אם לקרוא לך בשם המקורי, זהמחיר התהילה- חשיפה)
[ליצירה]
[ליצירה]
אכן מזכיר מוות עם העצים הגדועים ברקע..
עשוי טוב
[ליצירה]
נראה כרישום בעיפרון בפחם היה יוצה טוב יותר.
במידה ונעשה בפחם לא ניצלת אותו היטב לשםהעדנה והבלטה במקומות המצריכים זאת.
הרעיון של היצירה אינו חדשני ובוצע בצורות שונות על ידי אחרים.
מאחר והיצירה שלך בהקטנה קיבלה ריכוזיות של קווים אשר הופכים אותה ליותר טובה מאשר במציאות.
כל העץ כולל הדמויות והתוספת מתחתם, מעידים על חוסר נסיון ושליטה חלשה.
מתאים לאדם המתחיל לצייר את ציורו בראשית דרכו.
אולם למרות כל הכתוב, אם תמשיכי בציור ללא
למידה הרי שבסיגנון ושמו הוא: נאיבי יש אפשרות
שתתקדמי ויתכן רחוק, כל זה במידה ויהיה לך ספונסר
נכון.
את אוהבת את הציור וזה ניכר גם כאן.
1.
[ליצירה]
נחמד מאוד - חבל שהסריקה הבהירה את כל הציור יותר מידי. ככל שמוסיפים יותר צלליות וצבע למרקמים השונים, זה נראה יותר מציאותי - ככה זה פחות מבליט את הקווי מתאר . אבל סתם ככה - גם אני מתעצלת לעשות אותם... : P
[ליצירה]
"החיים הם מחלה סופנית, שעל פי החשד מועברת דרך מגע מיני"
הלוואי ואזכה לחיות את חיי בצורה שאת הדבר היחיד הרגיל ודומה לאחרים שאעשה יהיה למות.
אהבתי.
[ליצירה]
מקסים!!!! אני מכירה כ"כ הרבה וריאציות ל"עץ הנדיב", ואף לא אחת מצליחה כמו השיר הזה! אולי אני חשודה לדבר, אחרי שרב היצירות שלי עוסקות בקשר בין האדם לעולם הצומח, אבל עדיין - ישר לאהודות!
תודה!
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות