את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו ווווואו! נעלול- זה מדהים ממש! ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף. כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי... =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז, כשהיה אפשר לכתוב כל ניק שרוצים- הייתי אליזבת בנט. ועכשיו אני מגיבה שוב. כי זה יפה. וניתבתי לפה ועכשיו זה קיבל גם "אהבתי". [ליצירה]
- [ליצירה] איזה... יופי! וואו... <נפעמת> סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אחת החוויות המדהימות שהיו לי לאחרונה: קריאת יצירה כשבלב נעים ורגוע ומרגש כל כך... אהבתי ממש ממש. כמו צמר גפן על הנשמה.... סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמן. עדין עדין-- ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוקתי :))) את כאן! נשיקות ובהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי א. זה "מתובל". ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת. מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!). מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי. אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה) לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת). [ליצירה]
- [ליצירה] חמודה.. ברוכה הבאה בצל קורתנו. נשיקות, סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אישה בצחוקה? אחלה ניק. ממש כמו היצירה =) סוערה, אלתרמנית אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מהממת אחת. סופסוף מזכה אותנו בקצת יותר מפירורון אחת לשנה. הנה, אנשים, נא להכיר: גנבת תרפים. רייצ'ל, מ ש ה ו. [ליצירה]
תגובות