את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
זה יפה
ממש ממש יפה.
ואני חושבת שכל יוצר מודע ל"סכנה האיומה" שעלולה להתרחש ברגע שהוא מגיש מיצירותיו לכלל. יצירתו הופכת נחלת הקוראים והיא נתונה לפרשנויותיהן השונות. כל עוד הוא לא מסביר אחרת... (ולעתים גם אז..)
סו.
[ליצירה]
:) <מחוייכת מאוד>
או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
ובכן
כל הכבוד על היוזמה. זה עסק לא פשוט לעסוק בתרגום ובעיקר כשמדובר בקודש הקדשים :)
אני עם ההערות של החתלתול, ומוסיפה עניין אחד:
יש לענ"ד מקום להוסיף בסוף התרגום- את היצירה המקורית.
בהצלחה!
תגובות