רן אדום החזה הקטן
בסמוך לעזרת הנשים
בבית הכנסת הישן
שבת פרשת משפטים
והאדום בשירה לוהטת
בשעת הבוקר העומד
ועמו שמש רוטטת
שלאחר הגשם היורד
ואשה קטנה בעזרה
שמעה את השירה
ומחתה דמעת אזכרה
מבין עינה
אל סידורה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
מידת האמונה באדם וההתקרבות ההדדית.
אך החשש הכבד מאכזריות הבאה בצורת ציפרני חתול.
החתול משמש כאן בגורם אמביוולנטי:
מחד הפרוותיות הנעימה שבו,המלטפת.
מאידך ציפורניו האכזריות
יפה כתבת
[ליצירה]
---
שיר מלא רגש, עשוי טוב, כאילו קיבל מקצב משלו בצד מקצבה ותנועתה של הדוברת, הרוח מקבלת חיים משלה ושולחת מנגינות מרחוק, כמו בפלאפון אל עבר הצד השני...
מומלץ בהחלט!
[ליצירה]
זריחה אנושית מול זריחת הטבע. הטבע כעד לאהבה בינו לבינה.
אהבתי את שורת הסיום:
יִראוּ עֵינֵיינְוּ וִיחֵזוּ,
בְּאֶלֶם זְרִיחָתֶךְ...
תמה אני איך לא הגיבו עד כה ליצירה משובחת זו. ולמה אני צריך להחזיק את מדור התגובות הזה על כתפיי!