הבזקי חשמל
בשמי הפלדה
וחיילי העננים
הרוקדים אתי
במחול השמחה.
אני ילד של סתו,
עיניי
ירוקות העד
בשלכת
גשמי הברכה.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו האנשה! תיאור הסתיו בצורה פנטסטית וציורית! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מתי הספקת להגניב יצירה מבלי שאני אשים לב אליה! אהה!!! אהבתי. אם כי אני לא כל כך בטוח שהריקוד של העננים כל כך מתאים (השיר קצת אפל ופתאום ריקוד :S) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה, רק בגלל העובדה שאנשים כבר לא כותבים על עצמם, זה כאילו נהיה פסול. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי לראות את הסתו בעיניים של ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני ילדה של קיץ... אהבתי... (אולי בגלל זה העיניים שלי חומות. כי בקיץ הכל מתייבש כמו הקוצים..שהם לא ירוקי עד...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! רוקד בגשם... בסתיו עם חיילי העננים... אתה גדול האם לא אמרתי לך? תודה לך: אהבתי ואהדתי, באהודות הפקדתי. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תדהמה. שינוי כיוון, שוב. מקסים. תקוות, רצונות. לאחוז, לא להרפות. עוצמתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, נהדר, נהדר. איך אין כמעט תגובות? איני יודע. השפה שלך נזרקת אל דמי בלחיצות ארוכות ומענגות. הרצון שלך לדבוק בבשר ובנשמת אשה מפעם בכל יצירה, וזה בריא ביותר. אוכל רק לאחל לך שתזכה, בעז"ה. להשען על העזר, להיות לעזר, לקום. להתהלך על פני תהום, וללעוג למלכי השאול בפנים. הודעה בדרך אליך. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הו. כתיבה כזו נאה לנערות צעירות לא ראיתי הרבה זמן... כנראה שמערכת החינוך לא נכשלה בסופו של דבר. *השפה פה מצויינת... ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאמור להיות בגילך. מוכשרת! * את לא דובקת בחרוזים יותר מדי, וזה יפה מאוד. כשאני התחלתי לכתוב חרוזים היו חלק ניכר מהכתיבה. לא כך אצלך. השיר מתקדם נהדר! (החרוזים גם ממש חרוזים, עד הסוף!) * דעתי על הסיום הייתה חלוקה, ואפרט למה. ראשית, הסוף אמור להוות חלק חזק בשיר. לתת מכה כזאת של "וואלה!". פה יש רק המשך לא גמור של השיר (המתבטא בשלושת הנקודות). נכון, הוא יפה, אבל הוא לא הסביר לי דבר או הדהים אותי השלים תהליך מסויים שהתרחש בשיר. זה, או שפשוט לא הבנתי את השיר עד תומו. אבל... הסיום כן מספק במידה מסויימת. כשכותבים על דבר רגשי כ"כ, אין צורך לסגור מעגל. אפשר להמשיך הלאה והלאה... דימיון. לכן לא אדבוק בכך. * הרגש פה עצום והתיאורים מצויינים. עבודה מקסימה! הכל יפה, בכלליות, ואינך חייבת להקשיב לביקורתיות הנבזית שלי. המשיכי לכתוב, את מוכשרת! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה לא בא, אל תכריח. תנוח, זה יגיע בסופו של דבר, ואז, תפוס את הרגע. יש מקום לתקן מעט, ולדעתי לקצר את השורות. מעבר לכך, יפה ביותר וכתוב בכנות מדהימה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כתיבה נפלאה יש לך, זאת כבר הזכרתי? מסר נהדר... אפשר לשאול מי הוא דן פגיס (מצטער על הבורות...)? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצטרף לשאלה של אמונה תחיה חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! הרעיון מובן ביותר, ואני אפילו מזדהה. לצאת אל העולם הכה מפתה ההוא... אל הדרקון החמים. הביצוע מצויין, למעט משהו בידיים. הן לא נראות בסדר משום מה. לא מדוייקות מספיק. למשל, ביד שמאל נראה כאילו חסרה אצבע. ביד השנייה האגודל נראה קצת... מוזר. אני מקווה שאת לוקחת זאת באהבה. חוץ מכך, הכל מושלם. (והדרקון אכן מושקע) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע להפוך את היופי הפשוט לדימוי מורכב ויפהפה... איך אפשר לא לאהוב? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וכואב! נראה לי שאתה מגולל את סיפורה של דינה מאתרינו שלנו... או שטעיתי? תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] לאיש התווים המיוחדים, אכן, מסכים עם כל מילה. לא לפתיחות זו הייתה כוונתי. דיברנו על כך פעם - ושוב אחזור על דבריי. הכוונה לפתיחות שאחרי השקילה בפלס. לפעמים, ברוח מסויימת שאולי אינך מאמין בה, כל עצמיותי מכירה בסירחון שבדרך מסויימת, לאחר שהתוודעתי אליה ואל השקפותיה. יודע אני שהיא מתגמדת לשפלות נוראית, ואני דוחה אותה על הסף לאחר ההיכרות הקצרה. אנשים רואים זאת לפעמים כ"חוסר רצון להתנסות" או כ"דרך מחשבה חסרת עומק ומרחב" כשבעצם השיקולים היו עמוקים ביותר לאינסוף. תודה לך. [ליצירה]
תגובות