תפילה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חזותית ראשונה אותה פוגש באתר זה הראויה לתגובת אמת בתשבחות. צבעי פסטל שמן: זרימה של צבע ביד בטוחה יד מנוסה, מקצועית במידה ואינך כזאת הרי בעלת כישרון גדול את. לחיצות בצבע חזקות המדגישות ביטחון רב, אור וצל מובלטים בעדנה וללא מחשבה נוספת. פשוט יצירה של אומן מנוסה. חשים גם במהירות שבה נעשתה. מהנתי מאד והתרשמתי עמוקות. תודה רבה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף [ליצירה]
- [ליצירה] בחירת צבעים מצויינת, צוואר יפהפה, פנים עדינות, בגדים ורקע מתאימים, מביע הכל ויותר כמו שצריך.. אני כבר נכנס לציורים האחרים שלך, בתקווה שפירסמת עוד..שכוייח גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפיפיה. יש בו המון עומק. הוא מביע המון: הזווית, עצימת העיניים. מקסים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] איך יכולה להיות יותר טובה? מקסים. אמנות טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] במקור, התמונה באיכות הרבה יותר טובה, אולי אני אנסה להעלות אותה שוב. בנתיים- פשוט תדמינו אותה חלקה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין מותק, מצוין! השרוולים והצוואר- להיט! :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת שציירת את זה מזמן אבל אני חייבת להגיד שזה כלכך יפיפה!! ואני בכלל לא עומדת להרוס את זה עם עוד התפלספויות... [ליצירה]
- [ליצירה] יו. השנינות שלך....... [ליצירה]
- [ליצירה] . צריך להקים יחידה מיוחדת של כל הסרבנים שהתפקיד שלה יהיה לעזור למשפחות נפגעות טרור. (מהצד שלנו כמובן). אולי אז? [ליצירה]
- [ליצירה] . רן- אני רואה שמאוד מציק לך הקטע עם הנעליים, אז די כבר להתייחס לכללים (או להרגיש לא נוח כשזורקים אותם...) ד"א- הזדעזעתי כשכתבת שההתנחלות היחידה שהיית בה היא אלון שבות. חבר! גוש קטיף קורא אליך! בוא ותראה איכות חיים מה היא! מילון- מושפע ממך? ולסיום- אהבתי לקרוא משהו ראשוני בלי כל העיבודים והמחשבות הקובלות. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת היא שזה פתוח- איפה היא הייתה. לפי דעתי היא סתם נסעה לאנשהו (טיול או משהו בסגנון) ושם היא פגשה דמות ששינתה אותה. אבל זה באמת פתוח. לא יצא לי לשאול אותה מה זה באמת היה. אבל בכל מקרה- זה לא אומן... [ליצירה]
- [ליצירה] . כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד. הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות. באמת כבר עצוב מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מדהים! המילים והתיאורים כ"כ הצליחו להכניס אותי למערבולת הזו של הרגשות. כמה שזה עצוב............. [ליצירה]
- [ליצירה] . אוף! רן גנב לי ב-ד-י-ו-ק את מה שרציתי לכתוב. טוב, מהכפ'ת לי?! חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] . אתה מצחיק, אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] . איך את נוגעת ככה במילים, מרפרפת עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] אין עלייך, את פשוט אדירה. [ליצירה]
תגובות