טוב לי באפיק נחלי המוגדר
המסודר
הישר
הזורם על מי מנוחות לְפָנַיי--
ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותיי.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא, לאאא ב"ה אני חולקת עליכם: זה לא שהיא בוחרת דווקא אפיק מסויים ומוותרת על כל האפיקים האחרים. לא. היא יכולה דווקא לעבור בכלמיני אפיקים. הרעיון הוא, שהיא לא רוצה סתם לזרוק את עצמה בלי הגדרה, היא לא רוצה להיות בלי אפיק, היא רוצה שבכל מקרה יהיה לה אפיק מוגדר ומסודר. ומה היתרון באפיק כזה? שהוא יכול להיות ככלי, וגו' (ע"ע תגובתי הקודמת). [ליצירה]
- [ליצירה] - פשוט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מישי, את משוּ. (או בקיצור- מה שהיא אמרה..). אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי אחרת ועשה לי ממש טוב, הבחירה בעיני אינה מקרית, אפיק נחל מוגדר, מסודר, ישר, אמת ששלושת המילים שמתקרבת השתמשה בהן מסמלות את הקיבוע המדובר, אך היא בחרה באפיק נחל, זרימה פשוטה, כביכול במסלול קבוע ולא משתנה, ועם זאת, הוא נחל. מקור חיים, שופע הפתעות, המערב בתוכו גורמים נוספים, אני מדמיינת בעיני רוחי את התנהלותם של מי אפיק זה, הזרימה לאורך מסלול ידוע מראש, אך הדרך... מפגש מרתק בין דגים שהופיעו פתאום, כפות רגליהם של מבקרים, אבנים שנוספו, סלעים שנשחקו, עלה שנשר וכל ההתרחשות בגדות האפיק, התרחשות אינסופית מרגשת על אש קטנה. ואז, התעצמות. אלמנט נוסף ומשמעותי שיוצר חוויה חדשה מסעירה. נפלא! התנהלות רגש האדם בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר כל כך נפלא.. תפסיקו לנתח כל שיר.. תנסו לקרוא ולהנות... היו שמחים.. ומתקרבת, המנוי שלי עליך מצדיק את עצמו.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני הבנתי כמו מילון. זה היה נראה לי שנתנת תחושה שטוב לך עם האפיק הזה אבל בצורה אירונית, גם בגלל שהוא תלוי בגשמים= סממן חיצוני- כמו שאמר מילון, וגם בגלל שלפי השיר כל החיים שלך הם בעצם בשביל הרגע הזה שהאפיק יעלה על גדותיו וזה חבל לפספס חיים שלימים בשביל רגע אחד מסעיר. [ליצירה]
- [ליצירה] הרי כתוב: טוב לי באפיק נחלי המוגדר המסודר הישר הזורם על מי מנוחות לְפָנַיי-- ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותיי. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם הזדהות אישית קטנה: ב"ה "ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותי.." אמנם השיר הזה לא כפשוטו, אבל דווקא אצלי, משומה, אני באמת עולה על גדותיי בעיקר בחורפים... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חש כי לא הסברתי אותי כראוי. או, לחלופין, לא הסברתי אותי כלל. "המוגדר המסודר הישר" מכאן משתמע, כי אין את מעוניינת בשינוי פנימי "ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותיי." אלא בשינוי חיצוני. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אבל- לראות את המסלול המדויק של החיים, רק בשביל ההנאה שבפריצתו?? (אם הבנתי נכון....) כאילו- למה לא.... להגדיר את הדרך כשונה- מראש? [ליצירה]
- [ליצירה] ... רק עכשיו שמתי לב לכותרת. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רק תזכיר לי, נושא אלומותיו, איפה נמצא התקציב הזה? כי דווקא הייתי שמחה לקבל קוטג' חינם כאן, בשטחים הכבושים. אך לצערי, גם כאן צריך לשלם כל שקל (בעצם, דולר), לא פחות מכל אדם אחר בארץ הזאת. היו פעם "תשלומי פיצויים" למתנחלים או משהו כזה, אבל אקורדינג טו מיי פרנטס (שמנהלים את חשבוננו המשפחתי, כאן בלב הכיבוש) הם הפסיקו להגיע כבר לפני שנים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל כך עצוב, כל כך ישראלי. כמו הזמן, כמו מציאות, כמו אנחנו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, את שקט את! מה את מבינה בכלל?! (: קישון הוא קלאסיקה. (ולגבי האידיאליזם- אם כך, תמחקי גם את אלתרמן מלקסיקון המשוררים הישראלים הטובים ביותר. גם הוא, כך מספרים, לא היה בנאדם משהו מהבחינה הזאת... ועוד רבים). [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך אתה מתאר בדיוק מה שאני מרגישה לפעמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ... אה, אגב, ב"מתים על הארץ", התכוונתי במובן המוות של המילה. לא במובן הסלנגי. נו נו, כל עוד הדרוזים לא עושים לנו כל רע אני לא רואה שום בעיה שהם גרים כאן. (או- גֶרים כאן). ואני חושבת שזו חתיכת כפיות טובה, לשרת איתם באותו צבא ממש ובאותה נשימה להגיד שאנחנו לא רוצים אותם פה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הבהרה קטנה.. כתבתי את זה בחצי-חיוך. אני לא מרגישה ככה כל הזמן. ב"ה באמת עושים שם עבודה חשובה. אבל יש קטעים, ואני בטוחה שזה ככה בכל מדרשה (ולא... לא עפרה..), שהעיסוק בטפל קצת משתלט, וצריך לא "להיבלע" בזה.. או בקיצור, אם רוצים לעבוד במקום כזה, ולהיות מחוברים לאנשים בשטח, צריך לדעת שבין לבין גם גוזרים בריסטולים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... ולפעמים, האי לא יודע עד כמה הוא חשוב לאדם שלו. עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים. לפעמים, החיבוק לא מבין שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו. שרק רצה לקבל חיבוק. בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים, אין בהם משמעות. האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם- לאי שלו, לחיבוק שלו. [ליצירה]
תגובות