[ליצירה]
הצהרה רשמית לאלו שאינם מכירים אותי: מעולם לא השתמשתי בפוטושופ או תוכנת עיבוד אחרת. אני חושבת שתפקיד הצלם הוא למצוא רגע ולא ליצור אותו ,ומתנגדת עקרונית לעיבודים רטרואקטיבים. (זה בעקבות כמה הודעות אישיות שקיבלתי בהקשר לתמונה הנ"ל).
והשקיעה הספציפית הזו הייתה באמת אחת המדהימות שראיתי, כאילו מישהו שזר חוטי כסף בכל מקום, וואו אמיתי! (זוכר,שי?)
[ליצירה]
.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
[ליצירה]
ריגשת אותי,איש קטן-גדול.. (ואני לא מאלו השורדים מונולוגים ארוכים בד"כ..)
ואולי זו היכרותי האישית עם ר' עקיבא של ערב שבת, הידוע בכינויו "אין-מה-לעשות-אז-לפחות-נעשה-זאת-עם-אחרים", שגרמה לי להיכנס ממש לסיפור.
יפה לך!
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
קראתי כבר 3 פעמים ולא שבעה..
אין מתאים ממחשבות נוגות כאלו ללילה חורפי.
ו...גמני.. חובבת סוגריים.. :-) (אולי בגלל שלשם נכנסים כל הדברים הלא בטוחים).
[ליצירה]
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
תגובות